8 תשובות
תמיד יש אנשים שלא יאהבו אותך, בכל גיל
אז לא משנה מה אל תתייחס לאנשים כאלה ואל תשתנה
אז לא משנה מה אל תתייחס לאנשים כאלה ואל תשתנה
בדיוק זו הבעיה. אתה חושב שאתה צריך להשתנות. פשוט תמצא את המקום הנוח לך, לא תתאים את עצמך.
ותתעלם מכל ביקורת שלילית שלא במטרה לעזור לך.
ותתעלם מכל ביקורת שלילית שלא במטרה לעזור לך.
שואל השאלה:
כל הקטע שביסודי זה לא היה ככה, ביסודי היו לי מלא חברים והרבה אהבו אותי. עכשיו עלינו לחטיבה כולם גדלו (חוץ ממני.) ופשוט התחילו להתנתק ממני ושאני מנסה להכיר אנשים חדשים תמיד זה מצליח אבל מתישהו נהרס
כל הקטע שביסודי זה לא היה ככה, ביסודי היו לי מלא חברים והרבה אהבו אותי. עכשיו עלינו לחטיבה כולם גדלו (חוץ ממני.) ופשוט התחילו להתנתק ממני ושאני מנסה להכיר אנשים חדשים תמיד זה מצליח אבל מתישהו נהרס
אנונימי
זה הפסד שלהם, אל תתייחס אליהם, הם לא שווים אותך
זה פשוט אנשים. אין כל כך מה לעשות חוץ מלהפנים ולמצוא את האנשים שעושים לך טוב
תנסה להתעלם ולהתחבר עם אנשים אחרים
תשים זין על כולם, תאהב את עצמך, תיהיה שלם עם עצמך, כי אתה מושלם. אל תתייחס לאף אחד, ברגע שלא תתייחס זה יעבור מבטיחה
לרוב האנשים יש בעיות של חוסר ביטחון ובגלל זה הם מרושעים וזה למה יש יותר אנשים שיורדים על אחרים מאשר מרימים, מי שביישן יש לו יותר ביטחון מהם למרות שזה לא נראה ככה כי זה לא עד כדי כך בריצפה עד שהוא ינסה להוריד אחרים כדי להרגיש שווה למרות הביישנות יש לו איזה ביטחון בפנים, אלא שמורידים אחרים מבלי שעשו להם כלום לא מבינים שזה לא באמת מעלה אותם, בנאדם שבאמת רוצה להתקדם בחיים ויודע שהוא שווה מבפנים יתקדם ולא יוריד אחרים יענו לרמה שלו כדי להרגיש טוב יותר זה לא משפר אותו בכלום זה רק יוצא עלוב.
אם נמשיל את זה לסיפור:
(ארוך אבל שווה קריאה!!!! ויעזור לכל מי שיקרא את זה לסגור את עניין הביטחון והחוסר ביטחון בחיים סופית!!)
היה שועל חסר ביטחון הוא שנא את הצבע הכתום שלו, הוא תמיד חשב שהוא דומה לגזר הוא מבפנים ידע שהוא לא שווה כלום למה מי ירצה מישהו ששווה ערך לגזר? הוא לא ידע מה לעשות, יום אחד הוא הלך לו לטיול בטבע, בדרך הוא ראה אריה ששואג בחוזקה והוא התחיל לצחוק עליו שהשיער שלו פרוע האריה כעס אך התעלם, הוא המשיך לדרכו ומצא ציפור שאוספת ענפים קטנים לקן שלה הוא התחיל לצחוק עליה שהיא כלכך קטנה אבל גם היא התעלמה היא אפילו לא כעסה, הוא המשיך לדרכו ונתקל בצב הוא התחיל לצחוק על כמה שהוא איטי הצב קצת נעלב אבל הוא פשוט המשיך ללכת בקצב שלו, השועל חשב שאם הוא יוריד אחרים זה באמת יגרום לו להראות נעלה יותר אבל הוא עדיין הרגיש לא שווה כלום והוא לא הבין למה הוא רק המשיך והמשיך להעליב חיות וזה לא הרים אותו לשום מקום ולא שינה את מי שהוא הוא עדיין שנא את מה שהוא ראה בהשתקפות של השלולית.
יום למחרת הוא ראה את האריה הציפור והצב מפטפטים להם, הוא חשב לעצמו: מה הם מפטפטים להם שם? הוא חשש שאם יתקרב הם יחזירו לו אבל מהסקרנות הוא בכל זאת התקרב והם הסתכלו עליו אבל לא עשו כלום פשוט חזרו לשלהם, הוא לא הבין למה הרי הוא העליב אותם, הוא החליט לשאול למה לא העלבתם אותי חזרה? הם צחקו ואמרו ולמה שנעשה זאת? השועל לא הבין,
האריה התחיל להסביר: אולי יש לי שיער פרוע אבל אני יכול לשאוג בחוזקה בהתחלה התעצבנתי השיער שלי באמת פרוע אבל אז נזכרתי שהשיער שלי מוסיף לאיום.
הציפור הסבירה: נכון אני קטנה אבל יש לי גם כנפיים אני יכולה לעוף ואני בדיוק בגדול הנכון כדי לגור בקן לכן לא עצבנת אותי.
הצב אמר: נכון אני איטי קצת נעלבתי אבל אני חיי הרבה יותר שנים ואני אף פעם לא צריך למהר הביתה כי הבית שלי על הגב.
לא העלבנו אותך חזרה כי אין לנו באמת סיבה לעשות את זה לאחר שנזכרנו מה אנחנו באמת שווים ובדברים הטובים שבנו ושלושת החיות מיד הבינו שאם זה מה שעצר אותם מלהוריד אותו למרות שהוא לא מושלם בעצמו וירד עליהם הם הבינו שהשועל כנראה לא רואה את עצמו כמוהם
אז החיות שאלו, ומה איתך שועל? מה החיסרון שלך?
השועל התחיל להתבייש ואמר: שאני כתום! אני כתום כמו גזר! אין בי שום דבר שווה, חשבתי שאם הוריד אתכם זה ירים אותי אבל זה לא, החיות הסתכלו זה על זה וצחקו.
האריה אמר: שועל יקר אבל יש לך זנב כלכך מרשים! כל החיות מסתכלות עליו.
הציפור אמרה: הו שועל אבל יש לך 4 רגליים, לי יש רק 2.
הצב אמר: שועל אבל אתה גם כלכך זריז!
שלושת החיות הוסיפו: נכון אתה כתום כמו גזר אין להתכחש לזה אבל אתה גם כתום כמו הזריחה! כמו שלציפור יש 2 רגליים זה לכאורה נראה רע אבל אם היה לה רגליים כמו שלך היא לא הייתה יכולה לעמוד על הענפים, ככה הכתום שנראה כמו גזר גם נותן לך יופי של שקיעה.
השועל הסתכל על עצמו בשלולית ובמקום לראות רק את זה שהוא בצבע כמו של גזר
הוא היה מאוד שמח עם עצמו פתאום הוא הרגיש שווה, יש לו 4 רגליים וזנב כלכך מרשים הוא זריז והכתום גם מזכיר זריחה שהיא כלכך יפה! ומאז כל פעם שהוא יצא לטיול לא היה לו צורך להעליב שום חיה הוא הרגיש טוב עם עצמו, כשהוא ראה חיות עצובות הוא הרים אותם והזכיר להם את הדברים השווים בהם, הסוף.
יש פה למידה ל2 הצדדים, לצד שמחפש להוריד אחרים ולצד שמנסים להוריד אותו בין אם נעלב, בין אם נפגע, ובין אם זה לא הזיז לו.
הם? צריכים ללמוד מהשועל - זה לא יעזור להם זה לא באמת מרים אותם, הם רק מתנהגים כמוהו וזה מוציא אותם עלובים.
אתה צריך ללמוד משלושת החיות - לא לקחת את זה ללב, ואיך נכון להגיב במצבים כאלה.
תזכור שזה לא קשור אלייך אז בחיים אל תתן לזה לחדור אלייך זה עניין שלהם עם עצמם, אנשים עם ביטחון לא מחפשים להוריד אחרים אין להם סיבה, זה קשור אליהם, תזכור תמיד שיש לך יותר ביטחון מהם תכלס ואתה יכול להגיב בצורה בוגרת, אתה יודע מי אתה ומה אתה שווה.
בהצלחה! (:
אם נמשיל את זה לסיפור:
(ארוך אבל שווה קריאה!!!! ויעזור לכל מי שיקרא את זה לסגור את עניין הביטחון והחוסר ביטחון בחיים סופית!!)
היה שועל חסר ביטחון הוא שנא את הצבע הכתום שלו, הוא תמיד חשב שהוא דומה לגזר הוא מבפנים ידע שהוא לא שווה כלום למה מי ירצה מישהו ששווה ערך לגזר? הוא לא ידע מה לעשות, יום אחד הוא הלך לו לטיול בטבע, בדרך הוא ראה אריה ששואג בחוזקה והוא התחיל לצחוק עליו שהשיער שלו פרוע האריה כעס אך התעלם, הוא המשיך לדרכו ומצא ציפור שאוספת ענפים קטנים לקן שלה הוא התחיל לצחוק עליה שהיא כלכך קטנה אבל גם היא התעלמה היא אפילו לא כעסה, הוא המשיך לדרכו ונתקל בצב הוא התחיל לצחוק על כמה שהוא איטי הצב קצת נעלב אבל הוא פשוט המשיך ללכת בקצב שלו, השועל חשב שאם הוא יוריד אחרים זה באמת יגרום לו להראות נעלה יותר אבל הוא עדיין הרגיש לא שווה כלום והוא לא הבין למה הוא רק המשיך והמשיך להעליב חיות וזה לא הרים אותו לשום מקום ולא שינה את מי שהוא הוא עדיין שנא את מה שהוא ראה בהשתקפות של השלולית.
יום למחרת הוא ראה את האריה הציפור והצב מפטפטים להם, הוא חשב לעצמו: מה הם מפטפטים להם שם? הוא חשש שאם יתקרב הם יחזירו לו אבל מהסקרנות הוא בכל זאת התקרב והם הסתכלו עליו אבל לא עשו כלום פשוט חזרו לשלהם, הוא לא הבין למה הרי הוא העליב אותם, הוא החליט לשאול למה לא העלבתם אותי חזרה? הם צחקו ואמרו ולמה שנעשה זאת? השועל לא הבין,
האריה התחיל להסביר: אולי יש לי שיער פרוע אבל אני יכול לשאוג בחוזקה בהתחלה התעצבנתי השיער שלי באמת פרוע אבל אז נזכרתי שהשיער שלי מוסיף לאיום.
הציפור הסבירה: נכון אני קטנה אבל יש לי גם כנפיים אני יכולה לעוף ואני בדיוק בגדול הנכון כדי לגור בקן לכן לא עצבנת אותי.
הצב אמר: נכון אני איטי קצת נעלבתי אבל אני חיי הרבה יותר שנים ואני אף פעם לא צריך למהר הביתה כי הבית שלי על הגב.
לא העלבנו אותך חזרה כי אין לנו באמת סיבה לעשות את זה לאחר שנזכרנו מה אנחנו באמת שווים ובדברים הטובים שבנו ושלושת החיות מיד הבינו שאם זה מה שעצר אותם מלהוריד אותו למרות שהוא לא מושלם בעצמו וירד עליהם הם הבינו שהשועל כנראה לא רואה את עצמו כמוהם
אז החיות שאלו, ומה איתך שועל? מה החיסרון שלך?
השועל התחיל להתבייש ואמר: שאני כתום! אני כתום כמו גזר! אין בי שום דבר שווה, חשבתי שאם הוריד אתכם זה ירים אותי אבל זה לא, החיות הסתכלו זה על זה וצחקו.
האריה אמר: שועל יקר אבל יש לך זנב כלכך מרשים! כל החיות מסתכלות עליו.
הציפור אמרה: הו שועל אבל יש לך 4 רגליים, לי יש רק 2.
הצב אמר: שועל אבל אתה גם כלכך זריז!
שלושת החיות הוסיפו: נכון אתה כתום כמו גזר אין להתכחש לזה אבל אתה גם כתום כמו הזריחה! כמו שלציפור יש 2 רגליים זה לכאורה נראה רע אבל אם היה לה רגליים כמו שלך היא לא הייתה יכולה לעמוד על הענפים, ככה הכתום שנראה כמו גזר גם נותן לך יופי של שקיעה.
השועל הסתכל על עצמו בשלולית ובמקום לראות רק את זה שהוא בצבע כמו של גזר
הוא היה מאוד שמח עם עצמו פתאום הוא הרגיש שווה, יש לו 4 רגליים וזנב כלכך מרשים הוא זריז והכתום גם מזכיר זריחה שהיא כלכך יפה! ומאז כל פעם שהוא יצא לטיול לא היה לו צורך להעליב שום חיה הוא הרגיש טוב עם עצמו, כשהוא ראה חיות עצובות הוא הרים אותם והזכיר להם את הדברים השווים בהם, הסוף.
יש פה למידה ל2 הצדדים, לצד שמחפש להוריד אחרים ולצד שמנסים להוריד אותו בין אם נעלב, בין אם נפגע, ובין אם זה לא הזיז לו.
הם? צריכים ללמוד מהשועל - זה לא יעזור להם זה לא באמת מרים אותם, הם רק מתנהגים כמוהו וזה מוציא אותם עלובים.
אתה צריך ללמוד משלושת החיות - לא לקחת את זה ללב, ואיך נכון להגיב במצבים כאלה.
תזכור שזה לא קשור אלייך אז בחיים אל תתן לזה לחדור אלייך זה עניין שלהם עם עצמם, אנשים עם ביטחון לא מחפשים להוריד אחרים אין להם סיבה, זה קשור אליהם, תזכור תמיד שיש לך יותר ביטחון מהם תכלס ואתה יכול להגיב בצורה בוגרת, אתה יודע מי אתה ומה אתה שווה.
בהצלחה! (: