איך משנים את חוט המחשבה כדי להיות מאושרים יותר?

ראשית נבין שאין לנו הגדרה כלשהי לאושר כשלעצמו, יש לנו אך קריטריונים שאמורים לסווג אותו (למשל: שהוא רגעי וזמני לעכשיו, והאדם לא מסוגל להבין אותו אלא בדיעבד), אך אין לנו עדיין הגדרה לו כלעצמו. אריסטו עמד על כך מכיוון שאין לאושר הגדרה כשלעצמו נוכל להגיע אל האושר אך על ידי התרחקות מן האומללות, שכן אם אנו מתרחקים מן האומללות אנחנו בהכרח מתקרבים אל האושר.

אז מה זה אומר להיות מאושר יותר? לסבול פחות. ואיך אנחנו יכולים לסבול פחות? על השאלה הזו ניסו להשיב גדולי הפילוסופים בהיסטוריה. שפינוזה למשל, טען שהדרך אל האושר (קרי, ההתרחקות מן הסבל) הינה בלחיות בדרך חיים קרטזיאנית, כלומר, רציונלית ואנליטית. ברגע שנפעל כך את חיינו תוך התעלמות מה"מקרה" (הדבר אותו אנו איננו מבינים) ואי השענת גורלנו עליו, נוכל להגיע אל האושר. יש את דרכו של גאוטמה (בודהיזם), על פיה בכדי להמנע מן הסבל והאומללות עלינו לבטל לחלוטין את שאיפותינו וציפיותינו, כולל את הציפיה להמנע מאומללות (בבחינת איזהו עשיר? השמח בחלקו). או את דרכו של אריסטו שהשיב שנוכל להמנע מאומללות ע"י מיצוי היותנו בני אדם, כלומר בחיי העיון והמחשבה. ויש עוד אינספור ניסיונות ליצור דרכים של המנעות מן האומללות בכדי להשיג את האושר. כשכמובן, אין שום תשובה חד משמעית וברורה ל"איך אנו יכולים להיות מאושרים?".

כל פעם שמשהו מאכזב אותך= תחשבי שיש דברים שקורים לטובה
כל פעם שמשעמם לך= תחפשי משהו לעשות לא משנה מה, תמיד תמצאי
גם אם רע לך= תחייכי, זה יגרום למוח שלך לפרש הכל בצורה טובה יותר

לא משנה מה קורה לך בחיים, תמיד תזכרי שלא כל דבר שרוצים בחיים משיגים וזה בסדר, את תיהי מי שאת או מי שאת רוצה להיות ותאמיני שיש דברים שקורים לטובה ותמיד תמיד תמשיכי בדרך שלך ותודי על מה שיש לך, זה כבר יעשה אותך מאושרת יותר