כתבתי שירה "כאב" מה דעתכם

שום דבר לא קורה חוץ ממלחמות.
כולם מסביבי, כל האנשים שהכרתי אינם.
זה היה בלתי נסבל אבל עכשיו זה מובן.
הכאב הנוראי הזה הזה גרם לי לגדול.
אך העולם הזה עדיין ילד, אתה מבין?

אנשים חפים מפשע, ילדים תמימים ומטופשים, כולם, יגדלו לכאב הזה. עד שלבסוף המחשבות והאמנות שלהם יהיו זהות לספקות שלהם. אתה, לא יותר מאשר אדם. לעומת זאת אני, הכאב האינסופי שלי הבשיל, והפך אותי להרבה יותר מאשר אדם. התפתחתי מאדם לאל.

ומאחר שאני אל, כל המילים והמחשבות שלי הפכו להיות מוחלטים. דברים שלא יכולתי לראות בתור אדם, ברורים לי עכשיו שאני אל. ובתור אל יש לי יכולת תפיסה והבנה שונה. קלטתי שיש דברים שאני יכול לעשות שבני תמותה אפילו לא יכולים לחלום עליהם. או במילים אחרות התפתחתי הרבה מעבר לכאב ולסבל.

אני סוף כל סוף הולך לשים קץ לכל אותם מלחמות מטופשות וחסרות תועלת, שמבוססות על לא יותר מתאוות שליטת האדם על האחר. כל האנושות, כל האומות ילמדו מה הוא כאב באמת. אלמד אותם מהוא כאב אמיתי. זה המחיר שכולם צריכים לשלם. זה הכרחי, פחד הוא הכרחי על מנת להביא לזן בני האדם סלידה ממלחמה. אפשר לומר שהעולם הזה עדיין לא בשל, הוא בשלב התפתחותו. כאב יגרום לעולם לגדול ולהתפתח. בדיוק כפי שהוא כפה עלי לגדול. עד שהעולם יתפתח לנקודה שהוא יוכל לחשוב וללכת בעצמו, אבל הוא צריך את עזרתו מיד האל. העולם הזה עדיין ילד, אתה מבין אותי נכון?