וואי נמאס לי כבר מאמא שלי, פריקה

די ארוך
היא לא מבינה שמה שהיא אומרת נכנס לנו למוח
לאח שלי יש אוסידי ובעיות קשב והרבה בעיות בבית ספר, הוא ילד בעייתי
הוא לא רזה אבל הוא ממש לא שמן ואני רק אומרת הוא בכיתה פאקינג ו', כל היום המשפחה שלי אומרים לו בצחוק שהוא שמן וזה ואמא שלי תמיד אומרת לו לעשות ספורט, עד שלפני כמה ימים היא באה לי לחדר ואומרת "אל תקראו לו יותר שמן בגללכם הוא לא רוצה לאכול"
אני האחרונה שתקרא לו ככה. אני בעצמי מתמודדת עפ הפרעות אכילה כבר מעל לשנה וכמובן שכשזה קשור אליי היא לא שמה לב, אבל עזבו את זה היא והמשפחה שלי הם הגורם לזה. כואב לי עליו, אני מבינה אותו, זה מה שהם עשו לי והם לא מבינים שלמילים יש משמעות במיוחד בגיל הזה
ועכשיו שמעתי אותה אומרת משהו בסגנון הזה "אתה מביא בעיה אחרי בעיה, לא מספיק האוסידי והבעיות הנפשיות שלך עכשיו יש לך בעיות דימוי עצמי, שמן שמן תפסיק לומר על עצמך שאתה שמן ושאתה משמין אחרי שאכלת ציפס"
באמת שבאלי לבכות, היא לא מבינה שאם אין דברים טובים להגיד עדיף לשתוק. נמאס לי כבר
וכשאני מנסה להראות לה את המציאות ולומר לה שחלק מיזה מאוד בגללה, ושהיא לא יודעת להתנהג במצבים כאלה היא מתחילה להתעצבן עליי ולומר שאני ילדה מגעילה.