האם אני באמת חסר עמוד שדרה?

היום בשעה חמישית היה שיעור העברית האחרון שלנו. המורה אמרה לנו לכתוב לה מכתב כזה שאנחנו אומרים בו משהו אליה. נשארנו כחמישה תלמידים (אני ועוד מספר בנות) ורק אני כתבתי. המורה החמיאה לי שאני עושה את מה שאומרים לי וילדה אחת אמרה שאני צייתן, אבל אני לא חושב שאני צייתן... כאילו, המורה ביקשה ממני, אז אני עושה.
במכתב כתבתי לה שתי הערות ואחת מהן היא על העברית שלה. אחרי השיעור כשכולן הלכו, היא ביקשה לספר ממני על הטעויות שלה, ואני הערתי לה על הדיבור ואפילו על שגיאות כתיב (לדוגמה ששורשי מילים מסמנים בגרשיים או במקפים [מומלץ בגרשיים ועם אות סופית בסוף כשצריך]. שאלתי אותה איך לכתוב "צוהריים" והיא אמרה שצריך ללא וי"ו. אפילו כשהראיתי לה באתר של האקדמיה היא לא הסכימה, אבל בסדר). כמובן שהיא לא נעלבה ואמרה שהיא מקבלת בברכה כי אני אמרתי את זה באופן מאוד מנומס.
באמת שזה לא היה מחוצפה, אלא אני חושב שמורים (ובמיוחד לעברית) לא אמורים לעשות טעויות ובאמת שאמרתי לה כמה פעמים שאני לא בא מחוצפה, אלא רק כדי להעיר על זה (וגם היא ביקשה אז...).

כשרציתי ללכת באו כמה בנות ואז ילדה אחת רצתה לדבר איתי, וזו הייתה שיחה מאוד מטומטמת ואפילו הרגשתי מעט חוסר כבוד כי כאילו... לא יודע, הרגשתי שצוחקים עליי כזה...

הייתה היום גם שעה חופשית שנשארתי רק על הסייעת והיא החמיאה לי ואמרה שיש לחברה מה ללמוד ממני כי אני די צנוע כזה ולא בולט כל כך (מילים שלה, באמת שאני לא ממציא).

קיצר, אני באמת חסר עמוד שדרה? כאילו... לא יודע, אני לא עושה את כל מה שאומרים לי, אבל אם מורה או מישהו מהקש משהו ואין לי כל כך בעיה, אז אני אעשה כי זה האופי שלי...

סליחה על האורך אבל רציתי לספר על היום שלי ובאמת לקבל תשובה על זה...
טוב, תודה לעונים (אם יהיו...) D: