לאבא שלי לא אכפת ממני אכפת לו רק שאני היה כמו החברות שאין לי

תראי לא נעים לומר... אבל לא אכפת לו ממך... את כ"כ טורחת רק בשביל לרצות אותו - אבל הוא לא מתרצה. אולי אגיע הזמן שתעשי מה שאת אוהבת וחושבת לנכון - ושיכעס עד מחר? הרי הוא גם ככה כועס לפחות שיהיה כשאת לא סובלת

תנסי לדבר איתו על זה
אולי זה יעבוד ואולי זה לא
אבל יש לי את אותו דעה כמו הראשון
לא יודעת, נעצתי

היי יקרה,
אני שומעת ממילותייך את תחושת התסכול שאת חווה מאביך.. נדמה שחוסר ההצלחה שאת מרגישה ביחס לציפיותיו מציף בך תחושות של עלבון וכעס.. נשמע שלמרות המאמצים שאת עושה, אבא שלך לא מקבל אותך כמו שאת-מתארת לעצמי שזה כואב.
ממה ששיתפת בולטת תחושת הבדידות שאם הבנתי נכון, מלווה אותך בבית הספר.. נראה שהסובבים אותך בכלל לא מבינים כמה זה מכאיב להרגיש לא שייך.. תעצומות הנפש שנדרשו ממך לכתוב כאן מעידות על רצון להמשיך לשתף.. אולי יעזור לך לדבר על כך עם חבר משפחה קרוב או איש חינוך מבית ספרך..ובנוסף, מזמינה אותך לאתר של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) יש לנו צ'אט אנונימי ובו תוכלי להמשיך לשתף.. בקצב שלך.. אנחנו המתנדבים נהיה שם כדי להקשיב ולתמוך, ננסה לעזור בכל דרך שנוכל.
שלך,
מתנדבת סה"ר