אני מרגישה מתוסכלת

אני (15 אם זה משנה) נמצאת בסיטואציות שאני רבה עם אחותי, ואני צודקת, כל הזמן, אני בחיים לא רבה עם אנשים על משהו שאני יודעת שאני לא צודקת בנוגע אליו, אני לא אטרח אפילו, אבל אמא שלי, הדבר היחיד שמעניין אותה כשאני עצבנית זה שאני אשמור על איך שאני מדברת, אני לא מקללת, אני רק צעקתי על אחותי כי מן הסתם כשבן אדם עצבני הוא יצעק, אז היא באמת חושבת שזה מה שמעניין אותי כשאני עצבנית, זה כל כך מעצבן אותי שכל פעם שזה קורה אני פשוט יושבת בחדר ומרגישה כל כך מתוסכלת מעצמי, אני לפעמים חושבת לעצמי, אולי לא הייתי בסדר, אבל אני ממש צודקת, אני הייתי ממש בסדר, אני רק נכנסת הביתה ואחותי (11 אם זה משנה) משחקת את עצמה ומדברת בקול עצוב כאילו היא ממש נעלבה ממני, אני לא קונה את זה אבל אמא שלי כן, היא כל כך אוהבת את הצומי שהיא יודעת שהיא הולכת לקבל על זה שהיא מדברת ככה ועל זה שהיא משחקת את עצמה שהיא נעלבה, אני שונאת את זה ואני שונאת את זה שאמא שלי קונה את זה ובסוף כועסת עליי על כלום ושום דבר.
סליחה שזה יצא ארוך לא ידעתי שזה יהיה ככה.