9 תשובות
טוב אני אגיד את זה הכי בכנות וישירות שיש - להגיד להורים שלך וללכת לפסיכולוג שיעזור לך להפסיק עם זה.
אנונימית
שואל השאלה:
אני הולכת לפסיכולוגית ובדיוק הביאו לי פסיכולוגית חדשה (הייתה לי פסיכולוגית אחרת אבל החליפו אותה) אבל אני לא כל כך אוהבת אותה וההורים מכריחים אותי להיות איתה ואני לא מרגישה בנוח לספר לה את זה
זה מסוג הדברים שפסיכולוגים ממש יכולים לעזור בהם, כי אנשים במצבך עברו אצלם ויש להם את הידע איך לעצור את זה.

בסוף בריאותית זה ממש פוגע בך, ועדיף לך להתמודד עם הבעיה מההתחלה ושלא מישהו יגלה לבד אחר כך ויתחיל בלאגן.

ממליץ אישית להוציא את הרצון לכאב על משהו אחר. מכיר מישהו שמנגן היום מדהים בתופים כי במקור היתה לו את הבעיה הסאת וזה מה שהוא בחר במקום.

הכי חשוב זה למצוא דרך לעצור את זה, זה שכתבת על זה כאן כבר מראה שאכפת לך מעצמך, אז שלבים שלמים עברת כבר.
בהצלחה
אנונימי
ראשית העובדה שאת מכירה בכך היא כבר התחלה וההבנה שזה בעיה ואת רואה את זה בתור התמכרות שהיא לא דבר חיובי כבר מעודדת ברגע שאת יוצאת מנקודת הנחה כזו אני מניחה שאת לא רוצה להיות במצב הזה יותר ולשנות אותו לכן אציע לך לנקוט במספר צעדים :
הראשון הוא להבין למה התחלת לפגוע בעצמך ? האם מה שאת מפיקה מזה שווה את ההרס העתידי לטווח הרחוק ולהגיע למצב שלא יהיה אפשר לתקן ?
לאחר מכן בגלל שזוהי התמכרות לכל דבר ולכן זה לא פשוט הייתי מציעה לך למצוא תחליפים לדוגמה אפשר לקחת צבע אדום לשים על היד וגומייה ולמתוח ולשחרר את הגומייה על פרק היד כך את מקבלת את האפקט של הדם מבלי באמת לפגוע בעצמך אופציה נוספת היא בשלב מתקדם יותר כאשר תרגישי שאת מסוגלת להיות בלי האפקט של הדם והוא לצייר פרפר על היד ולקרוא לו בשם של אדם שיקר לך וברגע שאת חושבת או רוצה לחתוך להסתכל על הפרפר ולחשוב על אותו אדם ואם תחתכי את בעצם תהרגי את האדם הזה שיטה נוספת היא למשל לצעוק לתוך כרית כדי להוציא את התסכול או לשבור ביצים ברחוב או כל שיטה אחרת לפורקן עד שלאט לאט נגמלים מהתהליך כמובן שבשילוב עם עזרה מקצועית כפי שסיפרת שיש לך יחד עם הרצון שלך אני בטוחה שבמהרה תצאי מכך אני גאה בך על הנכונות וההוקרה ואל תשכחי שאת הרבה יותר חזקה ממה שאת חושבת ואת רואה את זה בשעה של משברים שונים מאחלת לך המון אהבה והצלחה :) 3>
אני תכף אענה על זה
ובבקשה תבקשי עזרה .
אין לי כזה איך לעזור לך אבל תנסי לחשוב על דברים אחרים ולהסיח את דעתך מזה.
אני מבינה אותך, אני חושבת שכדאי לך לפנות לעזרה
שלום לך,
קורא את מה שאת כותבת ומבין מדבריך שאת מרגישה צורך לפצוע את עצמך, וככל שאת פוגעת בגוף יותר, ככה מתעורר בך החשק להמשיך.
נשמע שאת בעיקר חוששת שתאבדי שליטה על הדחף הזה ותמצאי את עצמך שוב ושוב מזיקה לעצמך.
את גם מספרת שאת בטיפול מקצועי, האם זה יהיה בסדר שדווקא תנצלי את ההזדמנות הזו, ותישקלי לשתף את מי שמטפל, למרות שאת מהססת?
בנוסף רציתי להציע לך לא להישאר לבד עם המועקה ,ולשוחח איתנו בצ'אט של סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). אחד המתנדבים שלנו יקשיב לכל מה שתבחרי לספר ואולי גם תוכלו לחשוב יחד על דרכים נוספות לסייע.
שלך
מתנדב סה"ר.