15 תשובות
תשטוף פנים ותשתה מים. אני מצטערת על המוות של חבר שלך ומשתתפת בצער. עם זאת, אתה צריך להבין שהחיים ממשיכים ולמרות שקשה צריך לנסות לחזור לעצמינו..
אם תצטרך לפרוק אתה מוזמן תמיד לפרטי
לשתות מים זה עוזר
אני חושבת שכדאי לך לדבר עם איש מקצוע כמו פסיכולוג ולדעתי זה יעזור לך3> בהצלחה ואני ממש מצטערת על חבר שלך:(
היי
אני יודעת שאובדן של מישהו קרוב זה כואב ועצוב , וכלכך מרסק את הלב
אבל אני בטוחה שהוא לא היה רוצה שתגמור את החיים שלך ככה ושיהיה לך טוב
הכל בסדר ואתה יכול להוציא את הכל , לצעוק , לבכות , לדבר איתו , ולחיות עם זה , זה כן קשה אני לא אשקר
אבל תשמור חוויות שהיו לכם ביחד , מזכרות, מתנות , תמונות
תנסה לחשוב שעכשיו טוב לו , עכשיו הוא לא סובל .
אבל אל תפגע בעצמך כי זה לא יעזור :( תנסה לחשוב על דברים טובים שלכם
תנסה לנשום עמוק ולהירגע
ולא להלחץ תהיה בטוח שעכשיו הוא במקום יותר טוב
במקום לשתות או לעשן תחשוב על דברים שעוזרים לך
תשתף מישהו שאתה סומך עליו
תלך למקום שאתה אוהב ותתפרק , תבכה , תשמח , זה בסדר , תמיד יש עליות ומורדות ותמיד יהיה לצערנו אובדנות אבל צריך להתמודד עם זה למרות הקושי
מקווה שאתה בסדר 3>
היי,

אני מצטערת לשמוע לגבי המוות של החבר הקרוב שלך.
אובדן היא חוויה מורכבת, ולכל אחד יש את הדרך שלו להתמודד איתה.
לחלק עוזרת המחשבה על הצד השני - גן העדן / הגלגול הבא / השקט שאליו האדם האהוב הגיע, והשלווה שמלווה אותם שם.
עבור חלק לחשוב על החוויות שהיו עם האדם עוזר. לחשוב על האדם שהיה ועל מה שעברת איתו, ולשמור את הזכרון שלו חי בתוכך.
לחלק מהאנשים לחלוק את הצער עם אנשים קרובים עוזר. לפרוק לאנשים סביבך את המשא הכבד שאתה נושא, ולהניח לקרובים שלך להקשיב לכאב שלך, כך שתרגיש פחות בודד בתוכו.

לוקח זמן עד שאתה מוצא את הדרך הנכונה להתמודד עם אבל, ולהפריד בין הכאב על לכתו והגעגוע לאדם שהיה.

תאפשר לעצמך את הזמן הזה.


לגבי התקף החרדה -
יש כל מיני דברים שיכולים לעזור במצב כזה ועבור כל אחד אלו דברים שונים, אז אני זורקת פה כל מיני אופציות באוויר וקח מזה מה שמרגיש לך נכון.

תרגילי נשימות - משאירה לך קישור למטה.

תרגיל קרקוע #1 - תסתכל סביבך ותספור חמישה דברים שאתה יכול לראות, ארבע דברים שאתה יכול לגעת בהם, שלושה דברים שאתה יכול לשמוע, שני דברים שאתה יכול להריח ודבר אחד שאתה אוהב לגבי עצמך.

תרגיל קרקוע #2 - מה השם הפרטי שלך? מה שם המשפחה שלך? מהו צבע העיניים שלך? מהו צבע השיער? מהו תאריך הלידה שלך? איפה אתה נמצא כרגע?
תאמר לעצמך את הדברים בקול רם, ותחזור עליהם עד שאתה מרגיש בטוח בהם.

תרגיל קרקוע #3 - תסתכל על החדר שאתה נמצא בו כרגע, ותנסה לספור עשרה דברים שלא שמת לב אליהם בו עד עכשיו. מסמר על הקיר, כתם על הרצפה, מזגן ליד התקרה. תחפש אותם.

דבר נוסף שעוזר יש אנשים שהדבר שעוזר להם הוא לשמוע מוסיקה. אם הטלפון שלך עליך, אתה יכול לנסות את זה.

אתה יכול לנסות להכין לך משהו חם לשתות, או משהו קטן לאכול אם יש אופציה בעבודה שלך.

כשתגיע הביתה אולי תוכל לנסות להתקלח, וזה יעזור.
לנסות ללכת לישון מוקדם יכול גם לעזור לטווח הרחוק.
גם לשתף מישהו קרוב, זה רעיון לא רע.


המון בהצלחה, מוזמן לפרטי אם אתה רוצה
אולי תלך לפסיכיאטר ולפסיכולוג
אני ממש מבינה אותך, עברתי את אותו דבר עם החבר הכי טוב שלי שמת לפני 4 שנים. אל תשכח שהכל יהיה טוב בסוף ושהוא שומר עלייך מלמעלה וכל מה שאתה עושה הוא גאה בך גם אם הוא לא פה. משתתפת בצערך❤
אנונימית
נעצתי
תנסה לשמוע שירים או לראות סדרה טובה לנשום עמוק ולנסות להרגע אם לא תצליח תלך הביתה תנוח תראה מה איתך ואם זה לא יסתדר בזמן הקרוב תדבר עפ מישהו קרוב
מצטערת בשבילך :(
קודם כל: חיבוק (: אני לא ממש מבינה בנושא הזה (אני רק בת 13). אבל אני ממליצה לך להתקשר לער''ן (עזרה ראשונה נפשית) במספר 1201 באמת זה יעזור לך. אל תתאבד כי מתישהו תראה שלמרות כל זה החיים יפים. בהצלחה 3>
היי, ראיתי את השאלה ולא יכולתי להתעלם.
אני מבינה אותך.
והי, אתה צריך לזכור, מותר לך לבכות מדיי פעם, זה יעזור לך להשתחרר.

כן, לאבד אדם קרוב, אני אפילו לא יכולה לדמיין מה עובר עליך עכשיו. אני כל כך מצטערת בשבילך שאין לי אפילו מה לומר..
קודם כל, ששום מחשבה רעה על החיים שלך לא תעבור לך בראש.
דבר שני, חבר שלך, אני בטוחה שהוא לא רוצה שתיפול לדיכאון, הוא רוצה שתחייך עבורו ועבורך. פשוט תמשיך בשלך. למרות שזה קשה.

תזכור לשתף, לדבר, לא לשמור הכל בלב.

ושוב, כל כך מצטערת בשבילך. משתתפת בצערך❤
אם אתה רוצה לדבר אני כאן
וואי אני גם עברתי התקף חרדה וזה נורא נכון אבל אני פשוט הייתי במיטה וראיתי סדרה שאני אוהבת וגם אכלתי שוקולד שזה ממש מעודד ושטפתי פנים
שואל השאלה:
אני לא מבין מאיפה הבאתם את זה שאני אפגע בעצמי. אני לא טיפש כמוהו...
אנונימי
לפעמים מעצב אנשים חושבים אחרת ולצערנו פוגעים בעצם..
אנונימית
היי אנונימי,
אני רואה את הפוסט שלך ושומע כמה אתה מרגיש שהמחשבות משתלטות עליך וכמה זה אולי מרגיש חסר אונים. אני יכול רק לתאר לעצמי כמה זה גורם לך להרגיש לבד ולהציף את הגעגוע לחברך..
אני רואה שציינת שאתה פונה לשתיית אלכוהול ועישון.. אולי כניסיון להישען על משהו שישכיח את המצב המורכב ואת כל מה שאתה מתמודד איתו מאז האובדן.. אולי תוכל לחשוב לשתף אדם קרוב איתו תרגיש בנוח לדבר ולפרוק מעט מהמועקה הנפשית..
אני מתנדב בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), וחשבתי להזמין אותך לשוחח עם אחד מהמתנדבים שלנו בצ'אט אנונימי בסביבה בטוחה וללא שיפוטיות- שם נוכל לחשוב יחד על דרכי ההתמודדות עם הסיטואציה המציפה ולהעלות את כל מה שעל ליבך..
נחכה לך,
מתנדב סה"ר
https://sahar.org.il/help
קישור לעמותת סה"ר