אני מרגיש שאין דבר כזה חברים אמיתיים, שכולם צבועים ושאתה צריך להיות בעיקר בחברת עצמך, זה נכון לחשוב ככה?

אני במנטליות של חברים זה דבר זמני ואין דבר כזה חבר שנשאר ואפשר לסמוך עליו במאה אחוז ולכן מנצלים את הזמן שיש ביחד לפני שזה נגמר

יש דבר כזה חברים, פשוט זה דבר זמני.
אנשים יוצאים ונכנסים, אף אחד לא באמת נשאר מההתחלה עד הסוף, אבל זה בסדר.
אל תפחד, זה חלק מהחיים.. להיות לבד לא ימנע פגיעות, תהנה ממה שיש ותנסה לקחת את זה למקום חיובי יותר

אני לא חושבת שאתה צודק, אבל גם אין כאן בהכרח עניין של צודק או טועה. אני כן מבינה איך אתה רואה את זה. יש דבר כזה חברים אמיתיים, פשוט צריך למצוא את האנשים הנכונים. יש אנשים שיותר אוהבים להיות בחברת אנשים ויש כאלה שפחות, אני אישית אוהבת את הלבד שלי יותר. אם זה מה שהכי טוב לך כרגע, אז אל תרגיש מחויב להיות בסביבת אנשים.
פגעו בך בעבר?

אתה צודק במיליון אחוז וזה המוטו שלי בחיים האמת.
"אם אין אני לי מי לי"
אתה לא תהיה שם בשביל עצמך אף אחד לא יהיה.
אתה לא תדע מה לעשות אף אחד אחר לא.
אנחנו התרופה הכי טובה של עצמנו, אף אחד בעולם הזה לא יעזור לנו באמת כמו שאנחנו יודעים.
ובני אדם זה פשוט דבר ככ קשה לפיצוח
הם דבר צבוע ואינטרסנטי
אסור לסמוך על אף אחד בסופו של יום וזה ידוע
ולפגוע הם תמיד יפגעו זה לא ממש יעזור, החוזק הוא לקום ולהתאושש ולהיות בפעם הבאה צעד לפני, להיות חזק יותר ומחושל יותר. פשוט להתאושש מפעם לפעם.
וכן זה חלק מהחיים, אנשים זה בסך הכל דבר שחולף ובא. אף אחד לא יודע מה יהיה מחר..

יש אנשים שלא מרגישים צורך בחברה ולדעתי אין עם זה בעיה.
אדם יכול להסתדר גם בלי חברה בכלל.

חברים זה דבר זמני אבל גם אם אתה סומך על מישהו אתה צריך לשים לב שזה מישהו שנכון לך לסמוך עליו בכל מקרה חברים זה חוויות וצריך להנות מהזמן שיש איתם

כן כולם חרות

אבל יש נדירים