2 תשובות
ראיתי יבלת התאהבתי
שואל השאלה:
מה זה? שוב הזקן הזה פרץ משחק וידאו שלי?" צרח דוד מיגל וזרק את הפלייסטיישן. לפתע נשמעו דפיקות בדלת. "תפתח את הדלת!" הוא צעק לסבא נחמן. "מה?" צרח סבא מהספה. "יש מישהו בדלת"
"יש לי יבלת?" שאל סבא.
דוד מיגל זרק את הספה לאחור וקם. "טוב, אני אפתח. האיש הזה בטח הגיע מהמערב הפרוע, איפה שמילקשייקים מסתדרים בהרמוניה." הוא הלך בסלואו מושן סקסי, ירד במדרגות, עלה במדרגות כי זה דרמטי, ואז ירד שוב, ואז הזמין מעלית. הוא פתח את הדלת ואיש עם נזלת וכובע סומבררו רקד הורה "אהלן נסיך של אמא!"
דוד מיגל טרק את הדלת כשהוא צורח כמו בחורה שנשבר לה ציפורן "לא! למה שוב הבאת את העורך הזה סבא?! הוא הרס לנו את שיר הפתיחה!" הוא התחיל לייבב ולטרוק את הדלת על האיש שוב ושוב, האיש שעמד להיכנס קיבל זעזוע מוח וכיווץ שרירים בזרת.
דוד מיגל נתן אגרופים לקיר בזמן שסבא נחמן צבע את הזקן שלו לבלונד ועשה פסים כמו זואי מהסדרה מיקמק. שיט, זה לא מה שאתם חושבים! הוא לא רואה מיקמק!. "אבל זה הפרק הראשון, מתי הוא הרס משהו?"
"אני לא יודע, חמיצר תמיד הורס הכל! אמרתי להפקה לפטר אותו!"
"אבל פיטרת את ההפקה."
"אה." הקיר נשבר. "שיט."
חמיצר הגוסס שרט את הדלת. "אין הפקה. זה רק אני פה! מה אני אשם שאין לנו עובדים אחרי 50 שנה של קורונה?!"
"טוב,אז תן לי לתקן את זה. שיר פתיחה חדש!"
-אחרי השיר פתיחה המטומטם בהיסטוריה-
"אתם זוכרים מה קרה לבית הקודם שלנו?" שאל הילד כאפות שדוד מיגל קורא לו זבל ושאמא קוראת להם אחים ואחרי שניה יש אבק עם אפקטים וקולות בום. שניהם נזכרים בפלאשבק, כלומר שלושתם כי דוד מיגל לא חזק בחשבון אבל יש לו סנטר כפול: הר געש חסון מתעורר ועושה גרפס גייזר ענק לבית שלהם והוא נוחת בעזה. הפלאשבק נגמר.
"כן. אולי זה לא היה רעיון טוב לשים בית בפתח הר געש." אמר דוד מיגל וסידר את המכנס שלו עד ללב כמו חנון. מושלם. "אז אולי הפעם נשים אותו על גייזר?" ילד הכאפות שחסר לו גבה צעק. "רעיון מעולה! בואו נקנה בית חדש!" צהל דוד מיגל כמו סוס. "כן! אני אוהב בירוקרטיה!" אמר סבא. שניהם עשו פרצוף כלכלב מתחנן לאמא מיגלה שלא יכלה לעמוד בזה כי הם פשוט שמו את הכלב על הפרצוף והוא עשה עליה פיפי. "אוקיי בסדר! אני נכנעת! אבל תיזהרו לכם אני יודעת כמה קציצות יש בסיר!" הם יצאו לחניה, נסעו נסעו נסעו נסעו אבל פתאום הדלק שלהם מת! לא! איזה אסון! איזה טרגדיה!
"איזה מזל שבדיוק האוטו עצר ליד תחנת דלק בחסות ג'סטין פייזר."
"שיט! אני חושב שלא מילאנו דלק מאז שהתחילה הקורונה"
פלאשבק של האוטו לפני 50 שנה.
"אתה עוד לא נולדת בכלל!" אמר סבא
"גם אתה!"
"מה? זה פרדוקס?"
אחר כך-
"כן אדוני? מה למלאות לך?" שאל המוכר. "יש לך קונפטי?" שאל דוד מיגל וירה עליו עם רובה טאג לייזר. המוכר הרגיש לא נעים. "נגמר."
"באסה." הוא אמר והכניס את הדבר הזה נו איך קוראים לדבר הזה לתוך הטוטה של האוטו. "מה אתה עושה? שאל האח כאפות. "אני בודק חום לאוטו. כן, הוא חולה בקורונה." אמר ועשה קפיצת סלטה אווירית לאוטו כשהדלק התמלא והם המשיכו לנסוע.
פתאום הגלגל השמעקסי הרים דגל לבן, אמר בונז'ור בצרפתית ונפל מהאוטו. "לאא! דוד מיגל הגלגל התאבד!" האוטו עושה חראקה ופארקור אבל עוצר בפוזה דרמטית ליד השוטר עם השורט. "היי, מה נראה לך שאתה עושה בזמן שאתה נוהג בלי גלגל?!"
"אני לא הנהג." אמר דוד מיגל.
"אה, אוקיי, נסיעה נעימה." אמר השוטר והניף דגל מירוץ. האוטו דפק ספרינט וכיסה את השוטר בעשן ואז הוא קלט. "רק רגע מה?! אתה כן הנהג תחזור לפה מיד!" השוטר רץ אחריהם בזמן שהשורט עם הלבבות מחליק לו מהחריץ של התחת.
"טוב אז מתי נגיע לבית החדש?" שאל האח כאפות והדליק רדיו בערבית עם השיר אחידאעבי עללא וואכבר סובורויאחנה דיווה.
"אמיגו, יש לי בעיה!" סבא נחמן התחיל לבכות וכל האיפור ירד לו. "אני כל הזמן לוחץ על מקש הבית אבל אני עדיין כאן!" הוא לחץ עוד פעם ואז נשברה לו ציפורן והוא צרח. דוד מיגל אמר בהחלטיות וכריזמה שאפילו סינוורה וצילמה מרוב יופי את מודד המהירות בכביש במקום שהוא יצלם אותם:"הפלאפון מקולקל." הוא זרק אותו מהחלון כשנשמע "כחחח" והוא נשבר. אנשים גוססים ברחוב רדפו אחרי האוטו כמו זומבים ויצאו מהביובים. "מעניין למה יש כל כך הרבה אנשים חולים בעיר שלנו."
"אולי בגלל המפעלים שלך" פלטה אמא מיגלה.
עיני האנימה הגדולות של דוד מיגל נצצו "מה? לא! זה ממש לא קשור למפעלים שלי, זה כולה מפעלים לייצור חלב!"
-הסצינה נחתכת לפלאשבר של מפעלים מזוהמי ורדיואקטיבים"
"אבל יש לי הרגשה ששכחנו משהו." אמר סבא
"קניות?"
"לא, שלחנו את הארנב לקניות אתמול."
תמונה של ארנב עושה קניות וסוחב את העגלה עם שיני על.
"אה כן, שכחתי את התנור דלוק בבית. אני מקווה שזה לא יעשה נזק או משהו. מה כבר יכול להשתבש?"
הבית מתפוצץ מהביוב עם כל הבתים בעיר.
טא טא טא המשך יבוא.
מה זה? שוב הזקן הזה פרץ משחק וידאו שלי?" צרח דוד מיגל וזרק את הפלייסטיישן. לפתע נשמעו דפיקות בדלת. "תפתח את הדלת!" הוא צעק לסבא נחמן. "מה?" צרח סבא מהספה. "יש מישהו בדלת"
"יש לי יבלת?" שאל סבא.
דוד מיגל זרק את הספה לאחור וקם. "טוב, אני אפתח. האיש הזה בטח הגיע מהמערב הפרוע, איפה שמילקשייקים מסתדרים בהרמוניה." הוא הלך בסלואו מושן סקסי, ירד במדרגות, עלה במדרגות כי זה דרמטי, ואז ירד שוב, ואז הזמין מעלית. הוא פתח את הדלת ואיש עם נזלת וכובע סומבררו רקד הורה "אהלן נסיך של אמא!"
דוד מיגל טרק את הדלת כשהוא צורח כמו בחורה שנשבר לה ציפורן "לא! למה שוב הבאת את העורך הזה סבא?! הוא הרס לנו את שיר הפתיחה!" הוא התחיל לייבב ולטרוק את הדלת על האיש שוב ושוב, האיש שעמד להיכנס קיבל זעזוע מוח וכיווץ שרירים בזרת.
דוד מיגל נתן אגרופים לקיר בזמן שסבא נחמן צבע את הזקן שלו לבלונד ועשה פסים כמו זואי מהסדרה מיקמק. שיט, זה לא מה שאתם חושבים! הוא לא רואה מיקמק!. "אבל זה הפרק הראשון, מתי הוא הרס משהו?"
"אני לא יודע, חמיצר תמיד הורס הכל! אמרתי להפקה לפטר אותו!"
"אבל פיטרת את ההפקה."
"אה." הקיר נשבר. "שיט."
חמיצר הגוסס שרט את הדלת. "אין הפקה. זה רק אני פה! מה אני אשם שאין לנו עובדים אחרי 50 שנה של קורונה?!"
"טוב,אז תן לי לתקן את זה. שיר פתיחה חדש!"
-אחרי השיר פתיחה המטומטם בהיסטוריה-
"אתם זוכרים מה קרה לבית הקודם שלנו?" שאל הילד כאפות שדוד מיגל קורא לו זבל ושאמא קוראת להם אחים ואחרי שניה יש אבק עם אפקטים וקולות בום. שניהם נזכרים בפלאשבק, כלומר שלושתם כי דוד מיגל לא חזק בחשבון אבל יש לו סנטר כפול: הר געש חסון מתעורר ועושה גרפס גייזר ענק לבית שלהם והוא נוחת בעזה. הפלאשבק נגמר.
"כן. אולי זה לא היה רעיון טוב לשים בית בפתח הר געש." אמר דוד מיגל וסידר את המכנס שלו עד ללב כמו חנון. מושלם. "אז אולי הפעם נשים אותו על גייזר?" ילד הכאפות שחסר לו גבה צעק. "רעיון מעולה! בואו נקנה בית חדש!" צהל דוד מיגל כמו סוס. "כן! אני אוהב בירוקרטיה!" אמר סבא. שניהם עשו פרצוף כלכלב מתחנן לאמא מיגלה שלא יכלה לעמוד בזה כי הם פשוט שמו את הכלב על הפרצוף והוא עשה עליה פיפי. "אוקיי בסדר! אני נכנעת! אבל תיזהרו לכם אני יודעת כמה קציצות יש בסיר!" הם יצאו לחניה, נסעו נסעו נסעו נסעו אבל פתאום הדלק שלהם מת! לא! איזה אסון! איזה טרגדיה!
"איזה מזל שבדיוק האוטו עצר ליד תחנת דלק בחסות ג'סטין פייזר."
"שיט! אני חושב שלא מילאנו דלק מאז שהתחילה הקורונה"
פלאשבק של האוטו לפני 50 שנה.
"אתה עוד לא נולדת בכלל!" אמר סבא
"גם אתה!"
"מה? זה פרדוקס?"
אחר כך-
"כן אדוני? מה למלאות לך?" שאל המוכר. "יש לך קונפטי?" שאל דוד מיגל וירה עליו עם רובה טאג לייזר. המוכר הרגיש לא נעים. "נגמר."
"באסה." הוא אמר והכניס את הדבר הזה נו איך קוראים לדבר הזה לתוך הטוטה של האוטו. "מה אתה עושה? שאל האח כאפות. "אני בודק חום לאוטו. כן, הוא חולה בקורונה." אמר ועשה קפיצת סלטה אווירית לאוטו כשהדלק התמלא והם המשיכו לנסוע.
פתאום הגלגל השמעקסי הרים דגל לבן, אמר בונז'ור בצרפתית ונפל מהאוטו. "לאא! דוד מיגל הגלגל התאבד!" האוטו עושה חראקה ופארקור אבל עוצר בפוזה דרמטית ליד השוטר עם השורט. "היי, מה נראה לך שאתה עושה בזמן שאתה נוהג בלי גלגל?!"
"אני לא הנהג." אמר דוד מיגל.
"אה, אוקיי, נסיעה נעימה." אמר השוטר והניף דגל מירוץ. האוטו דפק ספרינט וכיסה את השוטר בעשן ואז הוא קלט. "רק רגע מה?! אתה כן הנהג תחזור לפה מיד!" השוטר רץ אחריהם בזמן שהשורט עם הלבבות מחליק לו מהחריץ של התחת.
"טוב אז מתי נגיע לבית החדש?" שאל האח כאפות והדליק רדיו בערבית עם השיר אחידאעבי עללא וואכבר סובורויאחנה דיווה.
"אמיגו, יש לי בעיה!" סבא נחמן התחיל לבכות וכל האיפור ירד לו. "אני כל הזמן לוחץ על מקש הבית אבל אני עדיין כאן!" הוא לחץ עוד פעם ואז נשברה לו ציפורן והוא צרח. דוד מיגל אמר בהחלטיות וכריזמה שאפילו סינוורה וצילמה מרוב יופי את מודד המהירות בכביש במקום שהוא יצלם אותם:"הפלאפון מקולקל." הוא זרק אותו מהחלון כשנשמע "כחחח" והוא נשבר. אנשים גוססים ברחוב רדפו אחרי האוטו כמו זומבים ויצאו מהביובים. "מעניין למה יש כל כך הרבה אנשים חולים בעיר שלנו."
"אולי בגלל המפעלים שלך" פלטה אמא מיגלה.
עיני האנימה הגדולות של דוד מיגל נצצו "מה? לא! זה ממש לא קשור למפעלים שלי, זה כולה מפעלים לייצור חלב!"
-הסצינה נחתכת לפלאשבר של מפעלים מזוהמי ורדיואקטיבים"
"אבל יש לי הרגשה ששכחנו משהו." אמר סבא
"קניות?"
"לא, שלחנו את הארנב לקניות אתמול."
תמונה של ארנב עושה קניות וסוחב את העגלה עם שיני על.
"אה כן, שכחתי את התנור דלוק בבית. אני מקווה שזה לא יעשה נזק או משהו. מה כבר יכול להשתבש?"
הבית מתפוצץ מהביוב עם כל הבתים בעיר.
טא טא טא המשך יבוא.
אנונימי