אתם מספרים להורים שלכם הכל? ואם לא אז אתם אומרים לחברים שלכם שאתם מספרים להם הכל?

לא מספר לאף אחד

לא, לא אני ולא את ולא אף אחד אחר חייב לספר הכל למישהו, מה שאת לא מרגישה בנוח לספר את שומרת לעצמך ואין שום בעיה עם זה

האם הם יודעים משהו בכלל?
לא

מספרת להורים *הכל* במיוחד לאמא.
ולאבא. ולסבתא.
הם תמיד ידעו מה להגיד, יציעו פיתרון. יצחקו, יובכו בשבילי מסיפורי פדיחות.
הכי כיף. לחברות אני מספרת גם, תלוי איזו חברה כמובן

אני מספרת לה'

לא מספרת לשתיהם הכל! למשל שעוד שנייה אני מתאבדת.

לא מספרת להורים הכל, ולא מספרת לחברים הכל.

שואל השאלה:
^^^^ היי אוראל - אז את לפעמים מתביישת מאמא למשל בדברים שעשית או שאת עושה

בדרך כלל לא כי בהכל היא מבינה אותי. אני מספרת לה אפילו דברים שקורים בין החברים שלנו (את יודעת גיל טיפש דברים סתומים..) וכן יש דברים שלא נעים לי לספר אז אני אפילו מצנזרת מילים פה ושם איתה, אבל היא תמיד מבינה ויודעת מה להגיד איך לייעץ ולעזור. גם דברים לא טובים שאני עשיתי אני מספרת לה כי בסופו של דבר זה יושב עליי ולמי אני אפרוק?

וואו נישמע שיש לך אמא נהדרת
כיף לך

כן ברוך ה' באמת זכיתי. אבל תדע/י שתמיד אפשר לשפר את העניינים עם אמא גם כשהמצב לדעתך הכי גרוע בעולם:)

שואל השאלה:
אבל דברים קטנים ויומיומים שאת מתביישת בהם? כמו איזה ציון במבחן, כוס שנשברה, משהו שקנית..?

מה פתאום ציון במבחן?... תמיד היא לימדה אותי שציונים זה לא מה שמשקף אותי, ולא נורא שלא הצלחתי הכל בסדר פעם הבאה אני אשקיע יותר, וגם אם אני לא אצליח - לא נורא. הכי חשוב זה האופי והמידות, לא ציונים שמראים כמה אתה טוב..
לגבי כוס שנשברה.. היא יכולה להתבאס כי היא אהבה אותה או משהו.. אבל ממש לא יותר מזה.
משהו שקניתי- אהבתי? היא שמחה בשבילי
אם זה לא ככה עם אמא כדאי לדבר איתה להסביר לה כמה את רוצה את החיבור הזה את ההבנה בינכן.. את הקרבה. אימא זאת אימא היא תבין

וואט דא פאק קיבלת חינוך והורים טובים

כן ברוך ה'

לא ולא

לא ולא