איך לכבות רגשות?? נמאס לי להרגיש הכל בעוצמה כל כך חזקה
ולא זה לא יתרון או משהו טוב. זה סיוט.
וואו למה אני לא יכולה להיות נורמלית? אתם יודעים איך זה לבכות משטויות קטנות, באמת שטויות ולהיתקע עליהן (ואם הייתי יודעת איך לעבור הלאה הייתי עושה את זה)? כשאני מפחדת אני מרגישה שזה סוף העולם, כשאני כועסת אז אני ממש כועסת ולפעמים יש לי התקפי זעם (באמת קרה לי הרבה פעמים, וזה לא נחמד מאוד). היתרון היחיד שאני יכולה לחשוב עליו זה בקטע של השמחה שגם זה מועצם בצורה ענקית, אבל למה גם רגשות שליליים מועצמים אצלי? למה אני צריכה לעצור את הדמעות כשמישהו זורק לעברי הערה ומעביר עליי ביקורת? אני בת 23, לא בת שנתיים. זה לא אמור להיות ככה.
וזה גם לא רק רגשות. אני מאוד רגישה לרעשים, נכון שרעשים חזקים מעצבנים את כולם כנראה, אבל אני פיזית לא יכולה לסבול כשיש רעש חזק. אני גם לא יכולה לסבול מקומות עמוסים, הם גורמים לי לבלבול בראש ולתחושה רעה. בגלל זה אני נמנעת ממסיבות אלא אם אין ברירה. ריחות חזקים גורמים לי להרגיש כאילו אני עומדת להקיא (גועל נפש) ואני יכולה ללבוש רק סוגים מסוימים של בדים כי אחרת אני כל הזמן מתגרדת.