בבקשה תכנסו, אני מותשת כלכך..זה ארוך אז אם אין לכם כוח תנעצו

אני השנה עליתי לכיתה ז, ביסודי הייתי בשלושה בתי ספר שונים וזה תמיד היה רע עבורי
עברתי פעם בגלל מעבר דירה, ופעם שנייה בגלל חרם שהיה עליי ועל אחי
המעברים האלה היו נוראים בשבילי, זה זכור אצלי כחוויות קשות
באופי שלי אני לא מאוד פתוחה, אני שקטה וביישנית, אז תמיד הייתי שקופה בהתחלה ולא הייתי פעילה חברתית, לא היו מתייחסים אליי (לפחות בחצי שנה הראשונה בכל ביהס)
השנה כמו שאמרתי הגעתי לכיתה ז, אבל הפעם במקום להגיע לבד, הגעתי עם הבת של החברה הכי טובה של אמא שלי בחמש שנים האחרונות.
כבר חמש שנים שאני מכירה את הילדה הזאת, אנחנו לא הסגנון אחת של השנייה בחברות, אבל אנחנו גם לא בריב.
היא מקסימה אבל פשוט לא מתאימה לי ואני לא לה.
השנה הגענו לחטיבת הביינים יחד לאותה הכיתה (בעבר מעולם לא היינו באותו בית ספר)
בהתחלה היא הייתה כמוני, שקטה ושקופה, היינו כל הזמן ביחד וזה גרם לנו להתקרב
עכשיו היא מתחילה להיות מעורבת חברתית, ילדים אוהבים אותה
מזמינים אותה לשחק איתם, רוצים שהיא תשב לידם ומתחילים איצה שיחות, ואני שוב שקופה
בלי שום קשר אליה הבעיה היא בי, תמיד היה קשה לי חברתית, אני אובחנתי לפניי שנתיים עם חרדה חברתית
אז בלי קשר אליה, אני הבעיה של עצמי..
אני לא יודעת מה לעשות, אני לא יודעת אם זה קנאה או פחד לאבד את החברה היחידה שלי (למרות שאנחנו לא חברות, היא פשוט "המקום הבטוח" שלי כשאני בכיתה)
מה לעשות? אתם חושבים שזה קנאה? ואיל להתמודד עם זה? נמאס לי