מדוע מקדישים חודש שלם לאנשים חולים אך מקדישים יום אחד לחללי צה"ל שהקריבו את החיים שלהם כדי שאנחנו נהיה כאן?

אתה צודק אבל האנשים האלה לא חולים, זה גם לא אשמתם הם התאהבו. אל תשפוט אותם לפי הנטייה המינית שלהם, זה מגעיל. זה כמו שבן מתאהב בבת אז בת מתאהבת בבת או בן מתאהב בבן, אני לא רואה בזה שום דבר פסול :-)

^ בכל מקרה, אומנם לפי המדינה זה יום אחד (לצערי) אבל אנחנו זוכרים אותם כל יום ובזכותם אנחנו פה

אתה זה שבוחר להקדיש להם רק יום אחד.
איזה קטע, אני גם "חולה" וגם מקדישה לחללים 365 ימים, לא פחות.
למה? כי החלום הכי גדול שלי הוא להיות לוחמת בצבא ההגנה לישראל. ולדעת שהנורא מכל יכול לקרות... זה כואב. וכל פעם שאני נזכרת במשהו שקשור לזה... אני מרגישה את החנק עומד לי בגרון ואני מחזיקה אותו כל כך חזק כדי לא לבכות.. אבל הֵיי, אני חולה...
אז אם (במקרה שלי) אני אישה שאוהבת נשים,
או אם (זאת כבר לא אני) ביסקסואל, נונבינאים טרנסג'נדרים או כל דבר אחר שהוא לא סיסגנדר הטרו סקסואל, או כמו שאתה מכיר את זה בתור "נורמלי" אז אנחנו חולים?
דרך אגב, זו בדיוק הסיבה לכך שאנחנו צריכות וצריכים מצעדים, והפגנות, ואנחנו צריכים לבקש דברים כל כך מינימליים...
אנחנו צריכים לבקש להתחתן, אנחנו צריכים לבקש להביא ילדים... האם התייחסו לבקשות האלה? לצערי עדיין לא. ומי שכן, אז הוא "0מ*לני", "בוגד", "אנטי-יהודי"... בשביל זה אנחנו צריכים חודש. אבל זה לא אומר שהחללים מקבלים רק יום אחד. אצלי הם מקבלים... כל יום.