כתבתי קטע על אברה מנגיסטו אני אשמח לחוות דעת.

ילד אבוד במשעולי ליבו, מחפש הוא את דרכו, אך לא הולך לו, וכולם מפחיתים בערכו.
הם אומרים: "הוא מעופף וחי בעולם משלו" "זאת הייתה אשמתו" אבל הם, הם לא יודעים כלום. הם לא רואים לתוכו.
בינינו, הוא רק ילד שמחפש את עצמו,
"ילד אבוד" כך הם מכנים אותו.
הם לא שמים לב לזעקותיו הנשמעות.
הילד, הנשמה הזאת, הוא רק מבקש שנסתכל על קשייו, ואולי ככה, ינצלו חייו.