פתאום קלטתי שכבר לעולם לא תחזור התקופה הזו של היסודי שהיינו משחקים תופסת בהפסקות או חיי שרה וממש נהנו מהחיים בלי דאגות

הכי נוסטלגי בעולם אחותי אבל צריך להסתכל על זה כזיכרון טוב ולא בעצב, העיקר שיצא לנו לחוות גם תקופות כאלה כי באמת שלא כולם זוכים

את באמת רוצה לגרום לי לבכות בשמונה בבוקר?

כאב לב

הייתי באופן אישי ביסודיות מוחרמת ו אובדנית ולא איבחנו לי דברים שהיה נחוץ שיאבחנו בגיל מוקדם אז לא מתגעגעת בכלל :) באופן אישי אני מאמינה שצריך לומר תודה לעבר ולהמשיך בהווה ולקוות לעתיד טוב יותר .

יפה ששמת לב
גם התקופה הזאת לא תחזור על עצמה..
בת כמה את 18-20?
תנצלי כל רגע חיי התבגרות גם ...
ילדות עבר נקסט

יופי גרמת לי לבכות את מרוצה?

תודה על הדיכאון על הבוקר(:

שואל השאלה:
דיי אנשים מתנצלת אבל זה ממש הכה בי פתאום