יש לי חבר שאין לו חברים לפי מה שאני יודע (פירוט בבקשה תעזרו)

לך תדע יכול להיות שהוא עבר חרם או דברים כאלה שברור שזה יפגע לו בביטחון לגבי חברה
יכול להיות גם שהוא מפחד לצאת נדחף
תנסה לומר לו לפני שזה בסדר ואתה באמת רוצה שהוא יבוא
תגיד לו שאתה יוצא עם חברים להתאמן ושהיית רוצה שהוא יבוא ואז הוא כבר יתחבר גם עם האנשים האלה ואז תוכלו לצאת והוא ירגיש בנוח

תגיד לו שאתה רוצה שהוא יכיר חברים חדשים

אל תלחץ עליו,תן לו את הזמן שלו יכול להיות שהוא מפחד

שואל השאלה:
אני יוצא עם עוד חברים להתאמן ואיתו והוא מתחבר סבבה כזה
לא ממש מפתח איתם דו שיח אולי רק אני מדבר איתו
ותודהה sm:)ing
אני אנסה לפתח איתו פשוט פעם קודמת הוא אמר "סליחה אני לא רוצה אולי בזמן אחר"
הוא תמיד מהאנשים שאומרים סליחה ואני מסביר לו שהוא לא צריך לומר סליחה על דברים כאלה והכל טוב
אני אנסה לדבר איתו שוב

זה יפה שאתה רוצה שיהיה לו חברים ואתה נשמע חבר טוב אבל אל תלחץ,אני נגיד לא רוצה להכיר אנשים מתוך ביישנות ואני תמיד מנסה להתחמק ואם תלחץ זה יגרום לו להיות יותר לחוץ.פשןט תנסה כזה לשכנע אותו ולהסביר לו אבל לא ללחוץ

שואל השאלה:
אני גם בן אדם שלא רוצה להכיר אנשים מתוך ביישנות, אבל איכשהו כשדחפו אותי לעשות את זה אני רק זכיתי להכיר חברים/ידידות חדשים ולא יצא גרוע אני ממש הודיתי שדחפו אותי ונהנתי בסוף, באותו הזמן הביישנות שלי רק דעכה
והביטחון העצמי שלי עלה

הקטע שגם להיפגש איתי לבד הוא לא נראלי רוצה וזה לא נראלי מקטע של ביישנות או פחד משקט מביך כי תמיד אנחנו חוזרים ביחד ואין שקט מביך בכלל

אתה בן אדם מדהים אחי כל הכבוד

שואל השאלה:
עדכון: אני היום חזרתי איתו מאימון, הוא אמר לי שהוא שינה את הדעה שלו מבלי שבכלל אמרתי לו משהו והוא הוסיף גם "סליחה" וזה מעצבן כי הוא לא צריך לומר לי את זה
בקיצור קבעתי ממזמן עם חבר לאכול בעוד שעה אז הצעתי לו להצטרף והוא הסכים, אז קיצר מקווה שיהיה כיף

וואי יפהה קטלני אחי כל הכבוד
תהנו
תגיד אחר כך איך היה

שואל השאלה:
היה אחלה רצח בעיקר בהתחלה ובאמצע, באמצע שמתי לב שאמא שלו ממש דאגה לו בקטע מוגזם כאילו כל דקה רושמת הודעה כשהסתובבנו, ואמרתי בסדר לא נתייחס לזה, אבל היא ביקשה ממנו לשתף מיקום לייב וגם אסור לו רחוק מדי אפילו שזה בקושי קילומטר ולי זה לא משנה פשוט אנחנו בני 16 ולא הבנתי איך לו זה לא היה אכפת כי אם אמא שלי הייתה אומרת לי את זה הייתי אומר לה שאני מחליט על עצמי והכל בסדר ולאמא שלי אכפת ממני אבל היא תומכת בי בקטעים האלה, היא אפילו כועסת עליי שאני לא רוצה לבוא עם חברים שלי לאילת ואפילו לחול היא בעד.
בקיצור בסוף נשארנו רק אני והוא וניסיתי לדבר איתו על אם זה משנה לו שאמא שלו כל כך דואגת ומבקשת מיקום לייב, הוא אמר שלא ואז סתם כזה פתחתי איתו שיחה על כמה נושאים שקשורים לנושא וגיליתי שהוא ממש אוהב להיות לבד ויש לו חרדה כשהוא יוצא אז משהו אולי יקרה לו, בקיצר שאלתי אותו אם הוא מתכוון להילחם בחרדה הזאת והוא לא ממש היה נראה בעניין, סהכ היה כיף ובסוף כשפתחתי את השיחה זה היה כזה מבאס כי זה נראה שהוא שלם עם זה, הוא לא בעניין של לשחק כדורסל שזה משהו שאני אוהב או כל ספורט אחר, רוב הזמן שלו הוא משחק מלא במחשב ורק פעם בחודש יוצא עם חברים,
יש לי סיבה להמשיך? אנחנו שונים ודומים באותו הזמן
זה נראה שבעתיד רק אני אזום את רוב הפגישות ואמא שלו תפריע ויהיו מגבלות, אני בן אדם שרוב הזמן נפגש עם חברים מחוץ לעיר או משחק כדורסל איתם