תמיד רבים בבית שלי,אני מצולקת מהמצבים האלו וגם בחיים שלי אכלתי המון ח*א בגלל זה,לאן לעבור?בת 22

תשכרי דירה

עובדת סוציאלית

^ קל להגיד.

במקומך פשוט הייתי עובד/ לומד רוב היום

שואל השאלה:
פרובלם של מאני

שואל השאלה:
העבסי"ת הכי רעה

גם די קל לעשות

שואל השאלה:
אבל זה נכון,אין לי שום דבר,גם לא אבא

שואל השאלה:
בטח לא חברה חח

שואל השאלה:
אני חושבת כעל על השפיות,שאין לי בבית,דוד ואימא שלי נותנים לי לסבול בזמן שהם מדרדרים את המצב שלהם,כי הם חולים בראש עד מאוד ונהנים להוריד לי את המצב רוח.אני כל היום מסתגרת מהם ושמה שירים או מריחה דברים כדי להוריד את הסטרס,אל תדאגו לא סטלנית.

לא קוראים לזה עבסית
קוראים לזה עוסית

פשוט למצוא תעסוקה או אהבה משו אחר במקום להיות כול היום בבית לא לריב אבל לקחת את הפינה שלך

שואל השאלה:
הנפש שלי לא בנויה לדברים האלו
ממש נשברתי,התגובות שלהם משפיעות עליי ואני לא כזו שתיתן לאחרים לדרוך עליה אבל באמת כמה אפשר,הם מבוגרים ולא טיפלו בבעיות שלהם וכנגד אני שמחה על מי שאני וטיפלתי בבעיות שאיך לא הגיעו מהמצב בבית.

בהצלחה

מבינה אותך.
תנסי להיות כמה שפחות בבית, זה מה שאני עושה.
לא חושבת שיש לך הרבה ברירות חוץ מזה...

אני ממש נמצא באותה סיטואציה פחות או יותר. אני רק מחכה שתהיה לי את היכולת לעבור ואז אני עובר מהבית שלי. זה הפתרון היחידי כנראה