2 תשובות
קודם כל צריך לקרוא את השאלה ולראות על מבקשים מאיתנו לכתוב את הסקירה.
לאחר מכן ניקח מרקרים בהתאם למספר הדבדים שמבקשים מאיתנו לכתוב עליהם ונחפש אך ורק בטקסטים שנתבקשו לעבוד איתם, את הדברים הרלוונטים בנוגע לנושא.
ברגע שסיימנו לעשות את זה, נתחיל לכתוב טבלה.
הטבלה תכלול עמודה של טקסט 1 טקסט 2 מלמעלה ומהצד שורה של הקריטריונים שהתבקשו לכתוב עליהם.
נכתוב מתוך מה שמירקרנו את הדברים החשובים ביותר ולאחר מכן נעבור לשלב של המללת הטבלה.
בסקירה תחילה חייב להיות משפט פותח שמסביר את הנושא שעליו אנו כותבים בקצרה (1-3 שורות).
לאחר מכן נעבור לקריטריונים, נעבוד קודם כל עם הקריטריון הראשון, הוא יהיה בפסקה הראשונה, ובפסקה הזו כותבים אך ורק עליו ולא גולשים לקריטריון/ים האחר/ים.
חשוב לציין מה הקריטריונים ומה הכותבים או הכותב (במידה ואחד מהם לא מדבר עליו) חושבים ואומרים לגביו.
למשל כהן (2016) טוען כי התחממות גלובלית מסכנת את בני האדם, לעומת זאת לוי (2014) טוען כי התחממות גלובלית לא קיימת.
כך נסביר את הדברים הכי הכי חשובים מתוך הטבלה שלנו ולא נכתוב דוגמאות ספציפיות (מספרים, אחוזים, תוצאות מספריות של מחקר אלא אך ורק את המסקנות והתוצאות הסופיות וכמובן אם יש מחקר של אדם אחר שהכותב מדבר עליו, מתייחסים אליו כאילו הכותב הוא זה שכתב אותו).
כך נעשה עם כל הקריטריונים שלנו ואז סיימנו. אין משפט סיום, לא מביעים דעה אישית, אך ורק מסבירים את המידע הנחוץ וזהו.
ביבליוגרפיה נכתבת באופן הבא:
ניקח לדוגמה את דן כהן ואת מור לוי
נכתוב לפי הא"ב של שמות המשפחה ולכן כהן יהיה ראשון:
כהן ד' (2016). "התחממות גלובלית זה רע", לקוח מתוך אתר "גלובס".
לוי מ' (2014). "התחממות גלובלית זה בלוף", לקוח מתוך אתר "קונספירציה".
לאחר מכן ניקח מרקרים בהתאם למספר הדבדים שמבקשים מאיתנו לכתוב עליהם ונחפש אך ורק בטקסטים שנתבקשו לעבוד איתם, את הדברים הרלוונטים בנוגע לנושא.
ברגע שסיימנו לעשות את זה, נתחיל לכתוב טבלה.
הטבלה תכלול עמודה של טקסט 1 טקסט 2 מלמעלה ומהצד שורה של הקריטריונים שהתבקשו לכתוב עליהם.
נכתוב מתוך מה שמירקרנו את הדברים החשובים ביותר ולאחר מכן נעבור לשלב של המללת הטבלה.
בסקירה תחילה חייב להיות משפט פותח שמסביר את הנושא שעליו אנו כותבים בקצרה (1-3 שורות).
לאחר מכן נעבור לקריטריונים, נעבוד קודם כל עם הקריטריון הראשון, הוא יהיה בפסקה הראשונה, ובפסקה הזו כותבים אך ורק עליו ולא גולשים לקריטריון/ים האחר/ים.
חשוב לציין מה הקריטריונים ומה הכותבים או הכותב (במידה ואחד מהם לא מדבר עליו) חושבים ואומרים לגביו.
למשל כהן (2016) טוען כי התחממות גלובלית מסכנת את בני האדם, לעומת זאת לוי (2014) טוען כי התחממות גלובלית לא קיימת.
כך נסביר את הדברים הכי הכי חשובים מתוך הטבלה שלנו ולא נכתוב דוגמאות ספציפיות (מספרים, אחוזים, תוצאות מספריות של מחקר אלא אך ורק את המסקנות והתוצאות הסופיות וכמובן אם יש מחקר של אדם אחר שהכותב מדבר עליו, מתייחסים אליו כאילו הכותב הוא זה שכתב אותו).
כך נעשה עם כל הקריטריונים שלנו ואז סיימנו. אין משפט סיום, לא מביעים דעה אישית, אך ורק מסבירים את המידע הנחוץ וזהו.
ביבליוגרפיה נכתבת באופן הבא:
ניקח לדוגמה את דן כהן ואת מור לוי
נכתוב לפי הא"ב של שמות המשפחה ולכן כהן יהיה ראשון:
כהן ד' (2016). "התחממות גלובלית זה רע", לקוח מתוך אתר "גלובס".
לוי מ' (2014). "התחממות גלובלית זה בלוף", לקוח מתוך אתר "קונספירציה".
לגבי הביביליוגרפיה
אפשר לזכור את זה כ-מ,פ'ת. "ש".ם. (מפת שם)
מ-שם משפחה
פ- שם פרטי(רק אות ראשונה של הפרטי)
ת- תאריך(שנה)-חובה בסוגריים!
ש-שם המאמר/טקסט
ם-מקום(מאיפה זה לקוח)
משמע:
שם משפחה,אות ראשונה של שם פרטי'(שנה)."שם המאמר/טקסט".מקום(מאיפה זה לקוח).
לי אישית זה מאוד עוזר מקווה שזה אולי יעזור גם לך
ולגבי הסקירה עצמה תמיד לזכוח שקודם עושים את מה שמאחד(דומה) בין מה שהכותבים אומרים ורק אחר כך את המייחד(מה ששונה). וחשוב מאוד לזכור שאסור להגיד משהו כמו (אני, אנחנו, כולנו וכו..) פשוט לא להזכיר משהו שקשור אלייך.
אפשר לזכור את זה כ-מ,פ'ת. "ש".ם. (מפת שם)
מ-שם משפחה
פ- שם פרטי(רק אות ראשונה של הפרטי)
ת- תאריך(שנה)-חובה בסוגריים!
ש-שם המאמר/טקסט
ם-מקום(מאיפה זה לקוח)
משמע:
שם משפחה,אות ראשונה של שם פרטי'(שנה)."שם המאמר/טקסט".מקום(מאיפה זה לקוח).
לי אישית זה מאוד עוזר מקווה שזה אולי יעזור גם לך
ולגבי הסקירה עצמה תמיד לזכוח שקודם עושים את מה שמאחד(דומה) בין מה שהכותבים אומרים ורק אחר כך את המייחד(מה ששונה). וחשוב מאוד לזכור שאסור להגיד משהו כמו (אני, אנחנו, כולנו וכו..) פשוט לא להזכיר משהו שקשור אלייך.
באותו הנושא: