5 תשובות
שהיא בחרה להאמין בעולם הבא ובאלים במקום לציית לחוק המלך, היא חשבה שהיא מעל חוקי העולם הזה ושאינה כפופה אליהם היא דמתה את עצמה לאלה מכאן
שאנטיגונה היא בעצם גיבורה טראגית - חוטאת בחטא ההיבריס. אנטיגונה אמיצה, אומרת לקריאון את דעתה ללא פחד ויחד עם זאת היא בוטה, חצופה, מאשימה, גאה ובוטחת בצדקתה. היא דוחה את ניסיונות איסמינה להניא אותה ממעשה הקבורה, ובהמשך מזלזלת בה על רצונה לשאת איתה בעונש. מזלזלת בקריאון ובכך גם מבטלת את התרככותו וכוונתו לנהוג בה במידה של רחמים. מושג הצדק של אנטיגונה מוגבל ומצומצם, היא רואה רק את צדקת דרכה . בשם הערך של כבוד המשפחה היא רומסת ערכים אחרים כמו הצדק המדיני. בכך היא חוטאת בחטא הגאווה. למען האהבה הקיצונית שלה היא מוכנה להקריב את קשרי האהבה שלה בעולם החיים (עם היימון ואיסמנה). כאשר הולכת למותה, למרות גילוי אנושי של הבעת צער וכאב, עדיין בטוחה שהמעשה שלה היה נכון ומוכנה לשלם את המחיר.
^בנוסף מזלזלת בחיים, לא עוצרת לרגע, מרוב הגאווה כבר לא היה אכפת לה מהעונש.
בסוף היא מבינה.
כתבתי היא כבר בחרה להאמין בעולם הבא היא מרגישה שהיא מעל חוקי העולם הזה משמע אין לה ערך לחיים וכמובן זה סוג של זלזול היא החלה להחשיב עצמה לאלה שהייתה שרויה במצב דומה לשלה רק שהיא למעשה אנטיגונה ואינה אלה.
הבנתי, אבל לא נראלי טוב לכתוב היא מרגישה מעל חוקי העולם, כי אכן צריך לציית לחוקי האלים לפני חוק המלך. אבל היא הלכה רחוק מדי, אפילו כשהיו חה הזדמנויות להציל את עצמה היא לא רצתה.
מסר חשוב מהמחזה הוא לציית לחוקי האלים.

או שאת צודקת, עברה שנה מאז שלמדתי את זה.
אתה מדבר עם בן אדם של 100 בספרות אני יודע מה אני אומר אני יכול לדקלם אנטיגונה בעל פה מתוך שינה
והיא כן הרגישה מעל חוקי העולם הזה כיוון שהיא הרגישה כפופה אך ורק לחוקי האלים שהם העולם הבא ולא העולם הזה אפשר לומר שהיא ראתה עצמה כמתה בהיותה בחיים ובכך היא חטאה שהיא לא הבינה למעשה שיש ערך גם לחוקי העולם הזה ובכלל לחייה.
חוק המלך סתר את חוק האלים והיא בחרה לציית לחוק האלים, נכון המסר הוא חוק האלים מעל הכל אך במעשה הזה, זה התחלק לכמה חלקים כיוון שהייתה חשיבות גם לחוק המלך.