איך להבין שגם אם לא מקבלים 100 זה בסדר? אל תצחקו באמת יש לי בעיה נוראית

תחשבי על זה - איזה הבדל באמת יש בין ציון שהוא בין 95-99 לציון של 100? מבחינה טכנית אין,
שניהם ציונים מעולים שמשיגים אחרי עבודה קשה, ותמיד יכולות לרדת נקודות פה ושם, זה מבאס אבל אין מה לעשות.
תחשבי על כל הפעמים עד עכשיו שלא היה לך 100 (ואני בטוח שהיו לך כאלה, אין מצב שקיבלת 100 בכל מבחן או עבודה שאי פעם היו לך. תמיד יש על מה ליפול) - האם זה באמת השפיע עלייך עד כדי כך? האם זה גרם לחיים שלך להיות רעים יותר? האם את עד עכשיו מוטרדת ממבחן בכיתה ז' שקיבלת בו 98 ולא 100 (למשל)?
בהנחה ובתקווה שהתשובה לכך היא לא,
קחי בפרופורציות ותביני שציונים על מבחנים לא מעידים על כלום.
ועם כמה שזה יפה לשאוף להכי גבוה, צריך לדעת לשים גבולות כשזה מגיע לפרפקציוניזם. זה עלול להזיק.
בהצלחה

הייתי בבעיה הזאת הרבה זמן. לא יצאתי מזה במאה אחוז, אבל נגיד היום קיבלתי 80 במבחן (שבדרך כלל זה יחשב לא טוב מבחינתי) אבל צריך קודם כל להבין שככל שאת גדלה, החומר נהיה קשה יותר והציונים הגבוהים מתרחקים, וגם לדעת להשוות את הציון לרמה של המבחן/ החומר שלמדתם. נגיד, רוב הילדים בכיתה שלי נכשלו במבחן הזה. הוא היה בפיזיקה והחומר היה קשה בטירוף וגם המורה לא לימד בצורה טובה מדי, אז לקבל 80 זה נהדר במצב כזה, למרות שזה לא 100. בכל מקרה, ככל שתגדלי רוב הסיכויים שפשוט לא יהיה לך כוח לייחס לזה חשיבות ותתחילי להבין שרוב המבחנים שתעשי הם מייאשים וחסרי משמעות ופשוט לא יהיה לך אכפת

אחותיי זה רק מספרר!!
את מושלמת כמו שאת ואת לא צריכה לתת לשום מבחן/ציון לערער את הביטחון שלך:))

וואו זה נשמע לגמרי כאילו ניסיתי להשוויץ, אבל זו באמת לא הייתה הכוונה, ו80 זה ציון ממש טוב בלי קשר