מצטערת שזה ארוך בבקשה תעזרו לי מתחננת

והקורונה דפקה לי את החיים, עד לפני שנה וחצי הייתי הילדה הכי מקובלת בשכבה ואני לא מגזימה, כל יום היו מתחילים איתי בנים, מתקשרים אליי וידיאו, הייתי מוזמנת לכל ישיבה אפשרית שרק הייתה!!!! היה לי חבר שאף אחד לא הכיר שאני הפכתי אותו למה שהוא היום, ואז קצת לפני הקורונה רבתי עם כמה בנים מהבית ספר שלי שהיו ידידים ממש טובין שלי ואז במשך חודש לא השלמנו והם התחילו להתרחק ממני, ואז פתאום לא הייתי יותר מוזמנת ופחות מדברים איתי ואםילו הורידו לי עוקב!!
עוד חלק מרכזי בסיפור, מכיתה ז עד סוף ח הייתה לי חברה הכי טובה שהיא הייתה קצת שמנה ופחות יפה, לא היו מכירים אותה אבל אני פשוט הכרחתי אותה לבוא איתי לכל מקום כדי שיכירו אותה ושהיא תהיה מקובלת וזה לא עזר, ועכשיו אחרי הקורונה היא פתאום רזתה ונהיה לה גוף
יפה ויש לה תחת נדיר אז כולם פתאום נזכרו בה ועכשיו היא יענו "מחליפה" אותי ומה הקטע? כשהם קוראים לה בשישי לישיבה, היא אומרת לחברה הכי טובה *הקודמת* שלה לבוא איתה ולא לי, והיא ממש מפחדת על המקום שלה שהיא תעשה הכל כדי להיות מקובלת!! תלך עם בנים, תעשה מה שנם רוצים אפילו שהם רק מסתכלים לה על הגוף! והיא מפחדת שאם היא תגיד לנ לבוא איתה אז שוב כולם יחזרו איתי לקשר והיא שוב תישאר בצד אז היא לא אומרת לי ואומרת לחברה אחרת והן מתחילות להיות שוב מקובלות ואני זו שבצד.
המצב הזה ממש קשה לי כי אני לא רגילה לדברים האלה אני הייתי רגילה להיות מוקפת חברים כל חיי ואני בבית ספר מנסה לשדר ביטחון ולצאת בהפסקות רגיל אבל אני תמיד מתקפלת בסוף כי תמיד אני חושבת מה הם חושבים כליי? אולי הם אומרים לעצמם שאני איזה מסכנה בגלל שכבר לא מזמינים אותי? אולי הם מרכלים בניהם עליי, וה"חברה" הזאת איתם בהפסקות! ואני ממש מפחדת שבחופש הגדול אני אראה בסטורי איך היא והחברה השניה שלה מוזמנות לכל מקום ואני אשב לבד בבית.
אני תכננתי להתחיל להתאמן ולהתרכז בעצמי ולשפר את הגוף שלי אבל אני מפחדת מהלבד מאוד
שתבינו שהיא כל החיים חלמה להיות מקובלת ולא להיות הצל שלי (מבחינתי היא לא הייתה אבל מבחינת אחרים כן) ועכשיו כשזה קורה היא כל כך עיוורת למציאות שזה כןאב לי בלב, אני יודעת שזה ארוך בבקשה תעזרו לי אני מעדיפה שהלימודים ימשיכו עוד שנה מאשר להגיע לחופש ולהתמודד עם הישיבות והסטורים ולראות איך היא הולכת ונהיית איזנ משהן שתופסים ממנו