כל ספורטאיי וספורטאיות סטיפס- לכאן.

התעמלות קרקע, 4 פעמים בשבוע, שלום שעות.
אליפות עולם
לא הרבה מה שנשאר
כמובן
בטח תמיד יש פשוט זה כיף
ביי ביי

שואל השאלה:
^^מעניין

אני משחקת סופטבול פעמיים בשבוע אימוו של שעתיים המטרה שלי זה להגיע לאמריקה ולשחק שם מקצועי והיה רגע שרציתי לפרוש כי הייתה לי תקופה ארוכה שלא הצלחתי במשחק ועלה ךי הרעיון.

1. פיתוח גוף, 4 פעמים בשבוע.
כל יום עובד על חלק אחר בגוף.
(כל יום אימון של שעתיים)

2. להגיע למר עולם (חח זה לא יקרה אבל בסדר)

3. אכן חח, אממ מעדיף שלא לומר .. (אישי את יודעת)

4. אממ, אמא ממש תומכת :)

5. ברור לכולנו יש נפילות, אבל תמיד אני קם כמו גדול ורואה את המטרה מול העיינים ולא מוותר.

שואל השאלה:
למה אתה אנטי על עצמך? מותר להציב שאיפה גם אם היא רחוקה.

1. התעמלות קרקע שלוש פעמים בשבוע, שני אימונים של שעה וחצי ואחד של שעה.
2. המטרה הכי גדולה היא להיכנס לעוד תחרויות.
3. יש לי חיים אני גם שרה ונםגשת גם חברים
4. ההורים שלי מאוד אוהבים את זה ולחברים שלי לא אכפת
5. חשבתי לפרוש מלא פעמים ואני עדיין חושבת. זה ממש קשה כל העניין

איזה באסה ועצוב זה
1. ריצות- כבר חודשיים לא רצתי בגלל מבחנים);
הייתי רצה 5 ק"מ בסך הכל פעם בשבוע אבל זה מאוד קשה לי עכשיו עם המבחנים...
2. המטרה שלי היא לעשות מרתון, לא אכפת לי מתי, פשוט אני הולכת להשתפר בריצות לאט לאט ולחזור לזה בקרוב מאוד אחרי המבחן במד"א
יכלתי לרוץ אם לא הייתה את התקופה של האזעקות, זה לא רק בגלל המבחנים...
3. לומדת למבחנים חיחיחי ועם האחיין שלי מלא
אני כרגע לומדת למבחן במד"א אבל נמאס לי כבר ללמוד וקשה לי מאוד עכשיו
4. החברות שלי שלא לומדות למד"א לא מבינות כמה אני צריכה ללמוד למבחן הזה ורוצות שאבוא איתן לפעולות בכנפיים של קרמבו, מה לעשות שאני לא יכולה.
הן כועסות עליי ואומרות שאני לא מנהלת את הזמן שלי נכון.
המשפחה שלי הרבה פעמים תומכת בי כשאני עצובה בגלל הלימודים אבל לרוב זה קורה רק כשאני בהתקף חרדה, אם זה לא כזה חמור לא יעזרו לי
5. אפשר להגיד שפרשתי? אני לא חושבת שזה נקרא לפרוש, אני הולכת לחזור לרוץ בקרוב ואני אף פעם לא מאבדת את הכושר שלי ואת האהבה לריצה ועצוב לי שבגלל המלחמה והמבחנים לא יצא לי לרוץ כל כך הרבה זמן
אוי שיט גם הייתה את התקופה שהיו לי בה בעיות של דקירות בחזה מלחץ אז גם אז לא רצתי!
בעצם זה יוצא לפחות 3 חודשים בלי ריצה);

חחח מצחיק אותי שעניתי על השאלה, אני לא חושבת שאני נקראת ספורטאית כבר...

1.כדור מים,אימון הוא שעתיים שלוש פעמיים בשבוע
2.לשחק מול נבחרות בינלאומיות
3.אני אוהבת מוסיקה אני שרה ומנגנת על גיטרה ופסנתר.
4.כן
5.ברור,לפעמים כשנותנים הרבה בריכות ואני מתעייפת ברבע של התרגיל אני חושבת שאולי אני לא מתאימה ושאני גרועה,או אחרי המשחק הראשון שלנו שראיתי מה זה חשבתי שאולי אני לא רוצה את זה
אבל תמיד ידעתי שאני אוהבת את זה וזה החזיר אותי
בעיקר הקבוצה החזירה אותי ואני אוהבת אותן שם אחת אחת

ג'ודו 4 פעמים בשבוע כל אימון 2-5
אני עושה את זה רק לכיף
אני בתוכנית בר אילן זאת אומרת שאני גומר 5 יחידות בכיתה י
המקום שאני מתאמן בו קרוב אליי אז אני לא צריך שיסיעו אותי וזה
כן אני חושב לפרוש כי החיים שלי עמוסים מאוד

אימוני משקולות ופיתוח גוף
כל יום אימון של שעה בערך
המטרה להיות יחסית שרירית וגדולה
ואין לי חיים חוץ מספורט ותזונה
ואין לי חברים בשביל תמיכה
והמשפחה אני לא מענינת אותם חחח

1. ריקוד, בתדירות של 4 פעמים בשבוע, כל שיעור בין 45-90 דקות (השיעורים שונים אחד מהשני) וריצה שזה תחביב לא רציני
2. אין מטרה גדולה אני פשוט נהנית מזה מאוד ורוצה להמשיך לרקוד במהלך החיים שלי כי זה עושה לי טוב
3. כן, בטח. חיים חברתיים וחיים לימודיים, מוזיקה...
4. בטח, כן
5. כן שנה שעברה חשבתי להפסיק עם הבלט בגלל תקופה קשה וקושי חברתי בבלט, היה לי קשה ללמוד תרגילים ולזכור, התדרדרתי ברמה שלי... אז בסביבות סוף השנה הגעתי פחות לשיעורים ובחופש הגדול עזבתי את זה אבל השנה חזרתי ועבדתי קשה מאוד גם בבית וגם בסטודיו ואני ממש בסדר עכשיו, השתפרתי.

1. בלט (לא יודעת אם זה נחבש בכלל אבל בכל זאת) יש לי 4-5 אימונים בשבוע בין שעה חצי ל4 שעות תלוי ביום, כבר חמש שנים
2. תואר פרימה בלרינה
3. יש לי עוד חיים אני אבל זה בעיקר לימודים אנימה וחברים
4. המשפחה שלי תומכת ולחברות שלי לא אכפת כל עוד אני נפגשת איתן פעם בכמה זמן
5. היו פעמים שרציתי לפרוש אבל פשוט המשכתי להגיע עד שההרגשה שאני רוצה לפרוש עברה.

1 כדורגל כמעט כל יום
2 כלום שיהיה לי כיף
3 כמעט כלום
4 כן
5 לא

1. כדורגל, באופן קבוע כל יום,2-3 שעות.
2. החלום שלי היה להיות שחקן הוא עדיין לא אבוד אבל הוא קלוש, אני אדאג שהילדים שלי בעז"ה יעשו את זה בשבילי.
3. עושה כל מה שקשור לכדור, פיפא, אוהד של מכבי חיפה.
4. כן
5.לא,זה דבר שאני אוהב וגם אם זה לא מקצועי אני לא אוותר בחיים על לשחק בשכונה עם החברים.
ומה שמחזיק אותי זה אהבה למשחק

אימוני כוח נראה לי קוראים לזה ככה אימון בטן
משתדלת 2-5 בין 10 ל15 דק
לרדת במשקל לפחות 10 קילו ולהתחטב
ברור
בעיקרון אני עם עצמי בתהליך הזה אבל משפחה עוזרים שהם קונים דברים בריאים וכאלה
כן מלא פעמים חשבתי לפרוש ואמרתי לעצמי דם ככה לא תצליחי וכל הדברים האלה אבל נזכרתי למה התחלתי ומה יעזור אם אני אוריד מעצמי עכשיו אם יש לי מטרה אז אני אשים אותה מול העיניים ואכנס בזה חזק
יש ימים שאין לי מוטיבציה כמו עכשיו לקום ולהתאמן למרות שאני לא עושה אימונים ארוכים בכלל ורוצה לשפר את זה אבל פשוט קמה כי אין מה לעשות ואם לא אני אז זה לא יבוא לבד

קראטה, פעמיים בשבוע, שעה.
אליפות הארץ/עולם
כן אני מתאמנת עוד הרבה בבית לבד או עם חברה וכשאני לא מתאמנת אז אני יוצאת עם חברים למסיבות וכאלה או שאני לומדת
בטח
כן ברור היו כמה נפילות אבל אני תמיד נזכרת שיש לי מטרה ואני רוצה להגיע אלייה

מוטוקרוס (אופנועי שטח) וכדורגל אני מתאמן במוטוקרוס שתי אימונים כל יום כולל שישי שבת וכדורגל עם החברה

1. באיזה סוג ספורט אתם עוסקים? באיזו תדירות? וכמה זמן אימון שלכם? משחק בקבוצת כדורסל אליצור אשקלון, 4 פעמים בשבוע 3 פעמים שעה פעם אחת שעתיים
2. מה המטרה הגדולה שלכם? היעד , חלום. לשחק בבוגרים של הקבוצה וכמובן לשחק את המשחק ולהנות ממנו
3. יש לכם חיים מחוץ לספורט? מה אתם עוד עושים? אני מאוד אוהב תקשורת וצילום אז זה סוג של עוד דלת בשבילי
4. יש תמיכה מהמשפחה שלכם ומהחברים? כן אבא שלי זה שרשם אותי לקבוצה מההתחלה
5. היו פעמים שחשבתם לפרוש? מה החזיק אתכם? האמת שלא, אני אוהב את המשחק.

איגרוף 5 שנים.
אלופת הארץ ועולם.
אני מתאמנת כל יום,
אין לי חיים מחוץ אני מבטלת הכל בשביל זה וכולם שונאים אותי בגלל זה,
יש קצת תמיכה מהמשפחה, מהחברים לא ממש.
ברור שחשבתי, אבל אני לא רוצה כי אני אוהבת את זה, ויש לי מטרות להגיע

סייף 4 פעמים בשבוע, סביבות ה3 וקצת שעות

אין משהו מאוד ספציפי אבל אני מאוד רוצה להגיע לנבחרת ישראל

החיים מחוץ לספורט אצלי בעיקר מסתכמים בחברות לימודים והמשפחה
עריכה: אני מרגישה מפגרת לא כתבתי שאני שרה

ברור שיש תמיכה, בעיקר המשפחה

היו פעמים שכן עלתה בי המחשבה, אבל אני חשבתי על החיים בלי הספורט (גם לפניו) והם נראו משעממים וחסרי משמעות

1. אופניים, לפחות 3 פעמים בשבוע, בין שעתיים-שעתיים וחצי.
2. להמשיך להיות ספורטאית וחא לוותר לעצמי.
3. אני מציירת, עושה הליכות, לפעמים ריצות,צלמת, משחקת כדורשת..וזהו נראלי.
4. אין לי חברים, וההורים טוענים שאני עושה יותר מדי ספורט חחח
5.רציתי לפרוש אבל אז סתם התבטלתי בבית והשתעממתי

עד לפני כמעט שנתיים הייתי שחיינית אז באלי ויש לי זכות גם לענות.
1. שישה ימים בשבוע מלבד שבת (לי ספציפית הסכימו לבוא רק חמישה ימים) בדרך כלל האימונים נמשכו שלוש שעות בערך שבהם רבע שעה חימום, שעתיים אימון במים ושעה אימון יבש (כושר), מלבד יום יומיים בשבוע שהיה בהם רק שעתיים שחייה זה היה המערכת אימונים שלנו, לפעמים משעה 15:00 ומשהו (אני כבר לא זוכרת) ולפעמים ב18:00
אני הפסקתי ממש בתחילת כיתה ז אז לא היו לי אימוני בוקר
2. בגלל שלא אהבתי את השחייה (אהבתי לשחות לבד עם עצמי ולצלול) לא היו לי תקוות או ציפיות ולכן תמיד קיוותי לפרוש
3. הרבה מהתוכניות שלי נדחו אלה אם הם היו למטרות לימודיות כמו מכינה וכאלה חוץ מזה שתמיד הייתי אדם של משחקי מחשב ועד כיתה ז לא פיתחתי את הקשרים החברתיים שלי מעבר לגבולות בית הספר, אחת הסיבות זה השחייה והשעות העמוסות שלה
4. ברור שהיה, חבל רק שהם לא הבינו במשך שלוש שנים+ שאני לא באמת אוהב את זה או נהנת מזה כמו שבהתחלה הייתי ושנשארתי שם רק בגלל ההורים
5. כמו שאמרתי, אף פעם לא אהבתי לשחות, לא היו לי חברים והמצב החברתי שלי בקבוצה ובכללי היה נוראי, נשארתי עד תחילת כיתה ז בגלל משפט שאבא שלי אמר לי אולי איזה פעמיים שלוש "תסתכלי לאיזה הישגים את מגיעה וזה עוד מבלי להתאמץ, לא חבל?", הדבר היחידי שהיה לי חבל עליו זה הכסף של ההורים, וכן, סביב המשפט הזה הכל התבוסס והפרישה באה מהם, בתחילת כיתה ז אמרתי שאני לא רוצה יותר להתחרות ואין לי שום עניין בזה יותר אז המאמן אמר לי לדבר עם ההורים והאחראית של האגודה וההורים החליטו "שכרגע" אני אעשה הפסקה מהשחייה, זמן קצר לאחר מכן בגלל ההישגים שלי למרות חוסר ההתאמצות המאמנת הציעה לי לבוא לחמישה, ארבעה ימים בשבוע ולהתחרות רק במוקדמות ובאליפות החורף והקיץ (בגלל שזה מעלה לאגודה נקודות וככה הסיכויים של האגודה לקבל גביע יותר גבוהים

סליחה שחפרתי יש מצב שקצת הגזמתי וסיפרתי מעבר למה שביקשת אבל זה דברים קריטים :)

1. אומניות לחימה וכוח מתפרץ, פעמיים אומניות לחימה בשבוע כל אימון של אומניות לחימה 3 שעות. כוח מתפרץ הולך ביחד לאומניות לחימה, אני לומד איגרוף תאילנדי וג'יט קון דו ששניהם אומניות שצריך בהם כוח מתפרץ גופני, זה ממש קטלני לשריפת קלוריות.

2. המטרה שלי רק קשורה לספורט חלקית, אני רוצה להביא משפחה ולחיות איתה בשמחה, לפרנס אותם ולאהוב את אישיתי העתידית, באותו הזמן גם להישאר בכושר ולהיות בריא.

3. לא, אני ישן במכון עם אוהל.
ברור שיש לי חיים מחוץ לספורט, אני עומד לסיים בגרות במגמת פסיכולוגיה אחרי השנה הזאת ואני בסהכ שביעיסט רגיל.

4. מהחברים זה מחמאות יותר מתמיכה, תמיד אומרים לי שיש לי גוף גדול יחסית אליהם ואני די מוחמא מזה. המשפחה שלי יודעת שספורט עוזר לי אז היא שמחה שאני שמח, המשפחה שלי לא ממש חושבת על העובדה שאני עושה ספורט בשביל להיות יותר בריא כמקום ראשון.

5. האמת היא שכן, אחרי הפרידה הראשונה שלי נכנסתי לדיכאון עמוק ולא התאמנתי חודש פחות או יותר והחלטתי סופית שאני פורש אבל חזרתי לספורט בסופו של דבר. מה שעצר אותי היה הרצון שלי להישאר בריא לעתיד ובריא עכשיו.

לא ספורטאית אבל באלי לענות,
מתאמנת מגיל קטן ריצות ואימונים
שלוש פעמים/ פעמיים בשבוע
2. אין לי מטרה זה מחזיק אותי מגיל קטן, מחזיק לי את החיים את הלימודים את הסדר והארגון שלי ואת התזונה הבריאה אך שגם בלי ספורט אני שומרת.
3. כן לימודים, מוזיקה (-שרה), משפחה, חבר שלי, חברות, תחביבים וכדו..
4. סתם מידי פעם אומרים שכל הכבוד שאני עושה ספורט ושומרת על תזונה בריאה.
5. לפעמים אני לא עושה בתדירות של שבועיים לפעמים גם שבוע ובעיקרון זה סבבה לי

^ זאת לא הייתה כזאת חוויה כמו שאתה חושב

חח אני מתה עשו לי מינוס, מה הבעיה מה אסור לענות
אהה יש לי עוד אחד.
גלשתי פעמיים בשבוע
5 שעות, לא היה מטרה זה היה בשביל הכייף שנתיים

1.גיימינג 2.המטרה שלי היא להתפרסם בזכות זה וגם להרוויח כסף מזה 3.אני גם מתופף 4.אין לי חברים אבל אבא שלי מאוד שמח ותומך בזה 5.פעם אחת חשבתי על לפרוש ואז היה איזה משחק יקר שהיה בחינם אז הורדתי אותו ובזכות זה המשכתי

היפ הופ פעמים בשבוע לפעמים 4 להיות בדברים גדןולים יש חיים

אני רוקדת,רצה,מתאמנת ואני גם מתחילה לגלוש תכף:)

בריקוד אני 3-4 פעמים בשבוע שעה וחצי כל פעם.
אני רצה 3-4 פעמים בשבוע.
ובאימונים אני גם בחדר כושר וגם בבית מתאמנת ואני מתאמנת 5-6 פעמים בשבוע.
ואת כל זה אני עושה בתדירות דיי גבוה...

המטרה הגדולה שלי היא להיות באתלטיקה.

היעד שלי זה להגיע בעתיד לאולימפידה בריצה.

והחלום שלי הרבה פעמים משתנה... יש פעמים שהוא קשור לספורט ויש פעמים שלא.

המשפחה והחברים לגמרי תומכים בי וגם הרבה מהחברים והחברות שלי מתאמנים.

לא, בחיים לא חשבתי לפרוש כי זה כיף לי ואני טובה בזה מאוד. ומה שהחזיק אותי זה פשוט אני, כי יש לי מוטיבציה. :)

שואל השאלה:
לאיזה מרחקים את רצה?^ ובכמה זמן?

אני רוקדת,רצה,מתאמנת ואני מתחילה לגלוש תכף:))

ריקוד:3-4 פעמים בשבוע כל פעם שעה וחצי.
ריצה-4 פעמים בשבוע.
אימונים- 5-6 פעמים בשבוע (אני מתאמנת בחדר כושר ואני גם לפעמים משלבת אימונים בבית כי יש לי ציוד).
ואת כל זה אני עושה בתדירות דיי גבוהה.

המטרה שלי היא להגיע בעתיד לאולימפידה בריצה.

היעד שלי הוא להגיע ולהיות באתלטיקה.

החלום שלי משתנה... יש פעמים שהוא קשור לספורט ויש פעמים שלא.

כןן לגמרי וגם הרבה מהחברים והחברות שלי מתאמנים.

בחיים לא חשבתי לפרוש, כי אני אוהבת את זה ואני טובה בזה מאוד. ומה שהחזיק אותי זה אני והמוטבציה שלי.
:)

אני רצה לרוב 7 קילומטר כמובן שאני גם הולכת באמצע. ובספרינטים נגיד משהו כמו 60 מטר לוקח לי 7-10 שניות.

שואל השאלה:
מגניב לגמריי, אשרייך!