2 תשובות
בשביל זה המציאו את גוגל תכירי
הצהרת כורש (פסוקים א-ד)
בשנה הראשונה למלכות כורש כמושל האימפריה הפרסית, ובדיוק כשהגיע הזמן "לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה", פרסם כורש בכל אמצעי התקשורת את ההצהרה: "כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה". מי שרוצה לעלות מוזמן, ומי שלא, מוזמן לתרום למפעל הבנייה "בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה".
העלייה הראשונה (פסוקים ה-יא)
מי בעולים? "רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם", וגם "שֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה" .
מה הביאו איתם? לא רק תרומות מהגולים שנשארו, אלא גם את כלי המקדש שנלקחו על ידי נבוכדנצר ונשמרו בבית אלוהיו. "כָּל כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם".
למה כדאי לשים לב?
עזרא-נחמיה. שני ספרים שנושאים את שמותיהם של שני מנהיגים שפעלו בתקופת שיבת ציון (אבל לא מספרים רק את קורתיהם). יש מחז"ל שראו בהם ספר אחד (בבא בתרא יד עב), ואכן יש ביניהם קווי דמיון; אבל יש גם לא מעט הבדלים, שמצדיקים את החלוקה לשני ספרים. תקראו ותראו בעצמכם.
נעים מאוד כורש! בשנת 539 לפנה"ס, כבש כורש את העיר בבל וייסד את האימפריה הפרסית. כורש ירש מבבל אימפריה אדירה שתושביה עברו לא מעט חורבנות והגליות. הצהרת כורש והאישור לשיקום המקדש בירושלים, הם ככל הנראה חלק ממדיניות שנהג כורש כלפי ערי מקדש נוספות ברחבי האימפריה (אם כי לא הייתה זו מדיניות גורפת).
רגע חשבון. "לִכְלוֹת דְּבַר ה מִפִּי יִרְמְיָה" (פסוק א). לפני 413 פרקים (ירמיה כט) ניבא ירמיה "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". יהודה והמקדש חרבו בשנת 586 לפנה"ס. הצהרת כורש ניתנה בשנת 538 לפנה"ס? איך סופרים שבעים שנה? אפשרות אחת היא להתחיל לספור מאירועים שקדמו לחורבן המקדש, בזמן שירמיהו אמר את הנבואה, וכך להתקרב למספר שבעים. גלות יהויכין (שנת 597 לפנה"ס) מות יאשיהו (שנת 609 לפנה"ס) או תחילת מלכות נבוכדנצר (605 לפנה"ס) אפשרות שנייה היא לראות בשבעים מספר טיפולוגי, סמלי, שמשמעו תקופה שהיא כאורך חיי אדם.
הכמות והאיכות. אלו כלים חזרו עם הגולים? לא המנורה השולחן וארון הברית, אלא "אֲגַרְטְלֵי... אֲגַרְטְלֵי כֶסֶף... כְּפוֹרֵי זָהָב... כְּפוֹרֵי כֶסֶף", שהם כלי קיבול ששמשו לעבודת הקודש. רבים, "חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת" אבל קטנים... (פסוקים ט-יא).
בשנה הראשונה למלכות כורש כמושל האימפריה הפרסית, ובדיוק כשהגיע הזמן "לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה", פרסם כורש בכל אמצעי התקשורת את ההצהרה: "כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה". מי שרוצה לעלות מוזמן, ומי שלא, מוזמן לתרום למפעל הבנייה "בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה".
העלייה הראשונה (פסוקים ה-יא)
מי בעולים? "רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם", וגם "שֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה" .
מה הביאו איתם? לא רק תרומות מהגולים שנשארו, אלא גם את כלי המקדש שנלקחו על ידי נבוכדנצר ונשמרו בבית אלוהיו. "כָּל כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם".
למה כדאי לשים לב?
עזרא-נחמיה. שני ספרים שנושאים את שמותיהם של שני מנהיגים שפעלו בתקופת שיבת ציון (אבל לא מספרים רק את קורתיהם). יש מחז"ל שראו בהם ספר אחד (בבא בתרא יד עב), ואכן יש ביניהם קווי דמיון; אבל יש גם לא מעט הבדלים, שמצדיקים את החלוקה לשני ספרים. תקראו ותראו בעצמכם.
נעים מאוד כורש! בשנת 539 לפנה"ס, כבש כורש את העיר בבל וייסד את האימפריה הפרסית. כורש ירש מבבל אימפריה אדירה שתושביה עברו לא מעט חורבנות והגליות. הצהרת כורש והאישור לשיקום המקדש בירושלים, הם ככל הנראה חלק ממדיניות שנהג כורש כלפי ערי מקדש נוספות ברחבי האימפריה (אם כי לא הייתה זו מדיניות גורפת).
רגע חשבון. "לִכְלוֹת דְּבַר ה מִפִּי יִרְמְיָה" (פסוק א). לפני 413 פרקים (ירמיה כט) ניבא ירמיה "כִּי כֹה אָמַר ה' כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה". יהודה והמקדש חרבו בשנת 586 לפנה"ס. הצהרת כורש ניתנה בשנת 538 לפנה"ס? איך סופרים שבעים שנה? אפשרות אחת היא להתחיל לספור מאירועים שקדמו לחורבן המקדש, בזמן שירמיהו אמר את הנבואה, וכך להתקרב למספר שבעים. גלות יהויכין (שנת 597 לפנה"ס) מות יאשיהו (שנת 609 לפנה"ס) או תחילת מלכות נבוכדנצר (605 לפנה"ס) אפשרות שנייה היא לראות בשבעים מספר טיפולוגי, סמלי, שמשמעו תקופה שהיא כאורך חיי אדם.
הכמות והאיכות. אלו כלים חזרו עם הגולים? לא המנורה השולחן וארון הברית, אלא "אֲגַרְטְלֵי... אֲגַרְטְלֵי כֶסֶף... כְּפוֹרֵי זָהָב... כְּפוֹרֵי כֶסֶף", שהם כלי קיבול ששמשו לעבודת הקודש. רבים, "חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת" אבל קטנים... (פסוקים ט-יא).