להורים שלי לא אכפת ממני ולא אכפת להם איך אני מרגישה רק ציונים ציונים ובית ספר זה גרם לי לשנאה כלפי מי שסובב אותי

דבר ראשון להתאבד זה ממש לא אופציה ותדברי איתם על זה אני ממש מבינה אותך את יכולה גם אולי לדבר על זה עם איש מקצוע הוא יכול לעזור ואני אומרת את הכל מניסיון

אל תתאבדי!!!
אם את רוצה את יכולה לדבר איתי ואני אנסה לעזור לך כמה שאני יכולה

שואל השאלה:
באתי לחתוך את הורידים מול העיינים שלהם ולא היה להם אכפת

שואל השאלה:
הם פשוט לקחו את הסכין

אל תיהי מטומטמת לא יצא לך מזה שום דבר טוב

אל תרשמי שבאלך להתאבד יזמינו לך משטרה אם הם יחשדו שאת רצינית

שואל השאלה:
אני רצינית

הם מודאגים והם לא מראים את זה, אל תחתכי את הורידים ואל תתאבדי

את לא רצינית זה יעבור לך אחרי שעה זה לא משהו כזה נורא ואני מכירה את זה מאוד טוב כמה אחים יש לך?

אם לא אכפת לך שיבואו משטרה ויעשו בלאגן אז תהני אבל לי זה כבר קרה והתקשרו להורים שלי

תסבירי להם שמעבר ללימודים יש גם בני אדם, בני אדם עם רגשות גם שמרגישים שלא אכפת להורים שלהם מהם אלא רק מהציונים שלהם בבית ספר. התפקיד של המורים זה לדאווג לציונים שלי התפקיד שלכם הוא לתמוך בי גם אם לא כל כך הולך לי בלימודים, אחרי הכל אני הבת שלכם.

שואל השאלה:
יש לי אח אחד שאני אוהבת אותו והוא הסיבה היחידה שלי לחיות

אבל לא הבנתי למה זה שההורים שלך מציקים לך עם הציונים קשור ללשנוא את כולם?

שואל השאלה:
לא יודעת):

נו אז את רואה שזה לא קשור. אל תשנאי את האחרים בגלל השטות הזאת, תהיי עם החברות שלך תבלי איתן תסתובבי איתן בבית סםר וזה יעביר לך את התחושה של העצבים על ההורים שלך טראסט מי

היי, אל תתאבדי מה שלא יהיה!!
פשוט תנסי לדבר איתם ברצינות ולא סתם בעצב.
וגם, אם את רוצה מישהו אחר לשתף יש לך תמיד אותי ❤

אל תתאבדי, אולי תנסי לדבר אתם על זה ולהסביר להם

יש מלא דרכים לבצע התאבדות... לא חסרות לך דרכים. אבל, סיבות בטוח חסרות לך! אני מבינה שקשה לך אבל תחשבי על זה בצורה כזאתי: המוות יגיע יום אחד.. למה למהר? את לא מעדיפה לחיות בשביל שיום אחד את תסתכלי על היום הזה תצחקתי ותחשבי לעצמך: "וואו! איזה מזל שאני כאן. זה אפילו לא היה כזה נורא" או שאת רוצה לסיים עם הכאב כשהוא עוד צעיר? החלטה שלך אהובה.. אך אנא ממך, תחשבי שנית!

welcome to the club

יקרה,
מהדברים שכתבת עולה תחושת תסכול וחוסר אונים. נראה שהמטלות היומיומיות שלך ושל ההורים מאפילות על התחושות ורגשות עמוקים יותר. כאילו החיים מתנהלים ברובד החיצוני בלבד. מדברייך נראה שאת חיה במרחב שמבקש שהמשימות יבוצעו כדי שיהיה שקט, שלא יצוצו בעיות בלימודים ויאיימו על השלווה. כאילו אין ירידה למקומות פנימיים יותר, חבויים. שומעת בקולך כמיהה להביא לידי ביטוי את הילדה שבתוכך שנכספת לליטוף, לחיבוק, לאהבה...

יקרה, נראה שלא קל להישאר עם התחושות האלה לבד. ייתכן שיש מישהו שיוכל להיות שם למענך לאוזן קשבת, שניתן יהיה לשתף בתחושות שאת חווה..

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך לצ'אט אישי ואנונימי, בו תוכלי, אם תרצי בכך, לשתף את אחד ממתנדבנו שיקשיב למה שתבחרי להביא וינסה להיות שם בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר.