22 תשובות
הייתי כמה פעמים
האמת לא נורא אבל גם לא מדהים
כאילו היא גרמה לי להראות "גיבורה" כי אני לא "לא צריכה לעבור את מה שאני עוברת, את בוגרת, את חזקה, לא יודעת מה הייתי עושה במקומך"
אז זה ממש מעצבן
כאילו די להפוך אותי למסכנה

פעם אחת הייתה לי התמוטטות עצבים, אמא שלי דיברה עם המורה שלי, זה גרם לי להתעצבן יותר
הייתה לי שיחה עם היועצת, בכיתי כמו לא יודעת מה, היא החליטה להפנות אותי למישהי זמנית שתפנה אותי לפסיכולוגית
אז היועצת סיפרה להורים, ביקשתי ממנה לזרז את התהליך כי הוא ממש נתקע בלי שההורים שלי ידעומשאני ביקשתי
שואל השאלה:
^^תודה לך, מעריכה 3>
ומאמינה שהכל יהיה בסדר ושתעברי את זה :)
אנונימית
שואל השאלה:
^^מצטערת שמרגיש ככה, בטח היא רק מנסה לעזור אבל אני יכולה להבין..
אנונימית
וואלה בהתחלה שנאתי אותה רצח עצבנה אותי ברמות. אחרי כמה שבועות יותר התחברנו וזה פשוט מרגיש משחרר ואני לא מבינה איך הייתי בלי זה לפני שהתחלתי.
^^כן ברור אבל היא חא באמת יודעת מה עובר עליי כזה, ומה שהיא עשתה רק גרם לי לחשוב שצריך לרחם על עצמי יותר. כבר עברתי את הדלב של הרחמים העצמיים
והיא גם לקחה אותי לסיבובים בישוב ב40 מעלות והיה מזעזע
אני גם רוצה ללכת בגלל כל מה שעובר עליי
אנונימית
שואל השאלה:
^^^אני שמחה שזה עוזר :)
אפשר לשאול איך סיפרתם להורים על זה? על הקושי שהיה לכם או שאתם רוצים פסיכולוג/ית אך בכלל רציתם? רק אם לא מפריע לכם וזה בסדר ויש לכם כוח, אני אשמח, זה יוכל לעזור לי ממש :)
אנונימית
שואל השאלה:
^^^וואי מצטערת שזה ככה.. אולי בהמשך ישתנה או שתמצאי מישהו/י טוב/ה יותר
אנונימית
תגידי להורים שלך שעובר עלייך משהו ושאת רוצה ללכת לדבר עם מישהו
שואל השאלה:
^^^^גם אני :)
אם זה מה שאת מרגישה אני הייתי חושבת שכדאי לנסות, אבל זאת בחירה שלך :) והכל תלוי גם. אני נגיד מפחדת בגלל ההורים שלי והחברה. את רוצה לשתף פה קצת? אולי זה יעזור לך?
אנונימית
שואל השאלה:
^^תודה אבל זה לא עד כדי כך פשוט.. לא נראה לי שהם בעד כל זה וגם הם לא יבינו, לא נראה לי שהם יהיו מוכנים וזה רק יגרום לי להרגיש רע יותר. אבל תודה בכל אופן :)
אנונימית
בדיוק עשיתי פוסט פה בסטיפס וכתבתי על כל מה שקורה לי
אנונימית
שואל השאלה:
^באמת? בא לך לשלוח קישור, אולי אני גם אוכל להגיב או להזדהות או משהו? אשמח לשמוע ואולי גם לעזור :)
אנונימית
שואל השאלה:
וסליחה שאני לא יכולה לתת עוד פרחים, באמת שמעריכה את כולכם 3>
אנונימית
אחותי קודם כל את מוזמנת לפרטי תמיד
דבר שני אל תהיי סקפטית, אני בטוחה שהם ינסו לעזור לך
תגידי להם שאת סתם מרגישה צורך לדבר עם מישהו
איך עושים קישור הייתי עושה לך אבל איך עושים ?
קוראים לפוסט ''אני חושבת שאני די מתחילה להיות בדיכאון''
אנונימית
https://stips.co.il/ask/11160017
הצלחתי
אנונימית
שואל השאלה:
^^^תודה ממש! :)
אני די עמוסה אבל אני אשמח לדבר איתך כשיהיה לי זמן :)
ובכללי לגבי ההורים שלי, אני פשוט די בטוחה בזה כי אני יודעת שהם כן רוצים לעזור, אבל הם לא יחשבו שזאת הדרך, נראה לי הם יחשבו שהשתגעתי או משהו (לא שאני חושבת ככה או הם על אנשים שהולכים לפסיכולוג כן? אני דווקא מעריצה אנשים שהולכים ויש להם אומץ לזה). פשוט גם כשרציתי אבחון לחרדה חברתית נגיד אז גם ככה היה קשה לשכנע אותם, ובכלל להסביר להם מה זה, אבל ברגע שהם גילו שזה קשור לפסיכולוג והכל או שזה נרשם הם לא היו מוכנים. את מבינה אז אני די מפחדת לספר.. מפחדת שלא יקבלו את זה או אותי עם הקשיים שלי..
לא חייבת לענות למרות שאני אשמח אם יש לך עצה כלשהי
אנונימית
שואל השאלה:
יואו תודה לך אנונימית! אני אכנס כשיהיה לי זמן :)
אנונימית
אולי זה יעזור לך איכשהו, אולי לא יחשבו שהשתגעת, אי אפשר לדעת, אני גם עם חרדה חברית אבל אני בטיפול אחר שלא עם פסיכולוג פשוט נירופיבדק וזה לראות סרט עם אלקטורדות לראש , לא כואב או משהו כזה אבל פשוט לראות סרט או סדרה וכל פעם שאני לחוצה או מתוחה המסך נכבה או נדלק שאני רגועה קצת, אז אני לא יודעת, אבל אולי הורים שלך יעזרו לך וגם לך אנונמית
אולי תגידי להם שאת רוצה ללכת לפסיכולוג בגלל בחרדה החברתית שלך, ובפועל תסבירי לפסיכולוג למה את רצית ללכת?
שואל השאלה:
^^תודה פשוט כרגע אני עוד די מפחדת, אבל נראה כבר, אבל באמת תודה :)
^לא הבנתי אם שאלת אותי למה או אמרת לי להגיד, אבל אני בכל זאת אנסה לענות אם שאלת. אני לא ממש סגורה על ללכת, זה כן משהו שאני חושבת שאני רוצה, אבל אני לא יודעת אם מעשית אני באמת אהיה מסוגלת לעשות את זה. אבל אני פשוט מרגישה לפעמים שממש קשה לי כבר, וקשה לעבור הכל לבד, אני רק רוצה מישהו שיבין אותי ושידריך, שאני ארגיש טוב יותר, גם עם עצמי. יש לי חרדה חברתית אני חושבת, לא זוכרת אם אמרתי אבל לא התאבחנתי, אבל אני די בטוחה שיש לי. ובימים האחרונים השבוע הרגשתי ממש רע, כאילו ממש עד כדי כך שהתחלתי לתהות אם אני נכנסת לדיכאון. אין לי ממש מושג כן? פשוט התחלתי לדאוג יותר. אני גם לא אוהבת את עצמי (אפשר לקרוא לזה גם שונאת), לא יודעת מי אני.. ואני לא יודעת למה, ניסיתי לספר אבל אף אחד לא מבין, שואלים למה אבל באמת שאני לא יודעת, זאת פשוט ההרגשה. אני לא יודעת מה לעשות עם זה, או אם אני בכלל צריכה פסיכולוג, אני לא יודעת כלום, וזה כל הקטע, כל מה שחלק ממה שקשה לי איתו. ואולי מישהו שכן ידע, יוכל לתת לי את הידע ואת הכוח וההדרכה, את האפשרות לעבור הכל.
אנונימית