אני בחרדות ממש..פליז כנסו ואל תדלגו

אוי! עצוב לקרוא את זה... אני מאחלת לך בריאות ואושר תמיד! אסור לזלזל בעניין האוכל. אם זה משהו רציני ואת לא אוכלת באמת הייתי מדווחת. אנשים דואגים לך ולא רוצים שתסכני את עצמך. תנסי להבין את זה ולהסכים לקבל עזרה אם את זקוקה לה... בהצלחה!

שואל השאלה:
אני לא צריכה עזרה אני גם ככה מפחדת מזה שאנשים ידעו..
ותודה

היי, אני מבינים את החרדות שלך-
כשפגענו בעצמנו תמיד פחדנו שאנשים ידווחו וזה יגיע לאמא שלנו.
תנסי לעשות כאילו את אוכלת, וכשאת לא רוצה לאכול תגידי שאת לא רעבה.
הכל יהיה בסדר.
ולתשובה הראשונה, לא לא, ממש לא. אל תדווחי כל עוד אותו אחד מפחד שידווחו על זה, זה יכול להרוס לו את החיים.

תקשיבי לדעתי תאכלי משהו את לא תשמיני מזה עכשיו הגוף שלך בגירעון קלורי ענק זה באמת לא ישנה אם תאכלי ארוחה את עדיין תרדי במשקל. בקשר להפרעות אכילה תשמעי ממישהי ששכבר עברה את זה זה לא מביא לך ביטחון עצמי אולי רק בהתחלה זה גורם לשער לנשור לציפורניים להיות חלשות לשיינים צהובות ואת כל הזמן מסוחררת ועייפה ויש עוד מלא מינוסים שאני יכולה להגיד. כשהייתי בהפרעות אכילה שנאתי את הגוף שלי והיום אני אוהבת אותו ומסתכלת על תמונות שלי מפעם ולא מבינה איך הייתי נראת ככה כמו איזה שלד. עכשיו אם את בתת צמשקל יכול להיות שאת נראת כמו שלד כי בהפרעות אכילה אין מודעות עצמית. גם אם את תאכלי 3 ארוחות ביום את לא תשמיני מזה וכשאני הייתי בהחלמה ורציתי להעלות קצת הייתי צריכה ממש להתאמץ. כנארה שבקרוב יתחילו לך ההתקפי אכילה וזה משהו שלא משנה כמה תנסי לא תוכלי לשלוט עליו. מלא פעמים ביטלתי לחברים שלי כי היה לי התקף אכילה בלילה ולא הייתי יוצאת מהבית ימים. תאמיני לי יש לזה יותר מינוסים מפלוסים עדיף כבר להחלים ולהיות שמחה.

אנונימית69
אבל את עברת הפרעות אכילה לפי מה שאת אומרת, ואת אומרת לה לאכול....זה לא כזה פשוט.

באיזה פנימיה את?
ולשאלה - יש לי חברה שהיתה בדיוק באותו מצב כמו שלך (גם אני בפנימיה) ופשוט העיפו אותה מהפנימיה כי הם לא יכלו לקחת אחריות על זה.
אני לא מנסה להלחיץ אותך או משהו כי בתור מישהי עם הפרעות אכילה די רציניות משל עצמה (לא במצב שלך אבל כן) אני מבינה אותך, אבל את חייבת להבין שבסופו של דבר החיים שלך וההנאה שלך והזכות שלך לחיות את החיים שלך כל כך הרבה יותר חשובה מכמה את שוקלת או מאיך את נראית. הבריאות הנפשית שלך יותר חשובה. תטפלי בעצמך !

יקרה,
שומעת סערת רגשות בדבריך. נראה שנושא האכילה מציף בך תחושת איום. נראה שאת מודעת להפרעת האכילה ואולי לא רוצה להיות במקום הזה, אך ההפרעה חזקה ממך. ייתכן שהיא נובעת ממקום פנימי. אולי מתוך בושה, או דימוי גוף פגוע... ואולי היכולת להתגבר על הרעב מעניקה לך תחושת שליטה. נראה שהמאבק היומיומי ברעב ובנוסף התמודדות מול משמעת המחייבת שמירה על הרגלי אכילה תקינים, מתישים אותך. שומעת בקולך עייפות, פחד, אשמה..

יקרה, נראה שלא קל להישאר עם התחושות האלה לבד.. אני מצרפת קישור לשני מרכזי מידע וסיוע בהפרעות אכילה. ייתכן שיהיה מישהו שיוכל להיות שם למענך לאוזן קשבת ולסיוע. בנוסף מצרפת קישור למקטע שמע בו תוכלי אולי למצוא ביטוי לרגשותייך.

כמו כן, אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך לצ'אט אישי ואנונימי, בו תוכלי, אם תרצי בכך, לשתף את אחד ממתנדבנו אשר יקשיב למה שתבחרי להביא וינסה להיות שם בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר

ארגוני מידע וסיוע בהפרעות אכילה:
https://www.enosh.org.il/he/eating-disorders/
https://www.iaed.org.il/%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c/
פודקאסט בנושא הפרעות אכילה
https://sahar.org.il/eating-disorders/