12 תשובות
לא מסכים עם מה שעמית סגל אומר שם, לדעתי כל חוק שעובר על בג"ץ או על הסעיפים של בג"ץ צריך להיפסל. והחוקים שבג"ץ פסל ב-2018 היו חוקים שעברו על הסעיפים של הבג"ץ ללא ספק.
שואל השאלה:
רוב הפעילות של בג"צ בשנים האחרונות מבוססים על פרשנות מעוות של "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" שעבר ברוב דחוק בכנסת. סגל מנסה להצביע על הצביעות בכך שהוא מציג שגם אם הולכים לשיטתם - איפה היה בג"צ ההפרות חופש הפרט וזכויות האדם החמורות שבוצעו בהתנתקות?
למה כשמדובר בצעד שמשרת את מדיניות השמאל בג"צ שותק וכשמדובר בימין שופטי בג"צ פתאום הופכים ללוחמי "זכויות אדם"?
בהתנתקות בגץ לא התערב כי זו הייתה שאלה של מדיניות ( יש כללים ומקרים רבים כאשר בגץ מתערב החלטות של הרשויות) , בסופו של דבר הם גם פסקו פיצוי יפה למשפחות שעברו את ההתנתקות בהתאם לחוק פינוי פיצוי.
שואל השאלה:
לא מדובר במדיניות, מדובר בדרך האלימה והדורסנית בה ממשלת שרון בחרה לנהוג במפגינים נגד המהלך והאלימות בה הוא בוצע. כלומר השתקת ביקורת. פתאום בג"צ, "לוחם זכויות האדם" עמד בצד ושתק. למרות שהייתה כאן הפרה חמורה של זכויות אדם - תחום בו בג"צ אמור להתערב. בג"צ לא עשה את עבודתו נאמנה גם בנושא זכויות אדם בו הוא טוען לעסוק.

צפית בסרטון לפני שהגבת? עמית סגל פורס בו את הדוגמאות השונות. משום מה נראה שבחרת להתעלם מהן...
יש פסיקות שבגץ איננו מתערב בהם, ויש כאלו שכן
הם לא כל כך מתערבים בנושאים מדיניים ורגישים, אלא בנושאים חברתיים
ראית אותם מתערבבים במבצע שומר החומות? מרחמים כל העזתים? בזמני מלחמות ומבצעים אין התערבות של בגץ כלל
למען האמת, בגץ גם התערב בפעולות שנתפסות כימנית, איילת שקד הכניסה לא פעם שופטים ימניים על מנת לבצע פעולות אלו, גם באופן גלוי.
שואל השאלה:
"הם לא כל כך מתערבים בנושאים מדיניים ורגישים" - אז איך אתה קורא להתערבות שלהם בגירוש המסתננים?
מדוע כשמדובר בצעד מדיניותי של הממשלה כמו גירוש המסתננים, זה בסמכות בג"צ לפסול, אבל כשפתאום מדובר בצעד מדיניותי כמו גירוש יהודים מבתיהם בג"צ שותק ואף לוקח חלק בהשתקת המתנגדים?

צביעות. שיא הצביעות.
ממליץ לך לענות לגופם של דברים.

בגירוש המסתננים הם היו נכלאים במתקנים למשך תקופה ארוכה עד שיוחלט אחרת, וזה מהווה פגיעה שאינה מידתית בתכלית שמונחת ביסודה בזכויות האדם , (מבחן המידתיות הוא מבחן בסיסי במשפט החוקתי) , השיקול הביטחוני או הדמוגרפי לא עלה על הדרישת המידתיות.

בפסק דין ההתנתקות, ההתנקות היוותה אמצעי ביטחוני ובאמת עלתה על דרישת המידתיות.
לא כל פגיעה בזכויות האדם היא לא מוצדקת.

ממליץ לך לקרוא דעתו של אהרון ברק בפסק דין זה.
שואל השאלה:
לא, הממשלה ניסתה לקבוע חוק גירוש מיידי מבלי להתמהמה, על מנת לשים סוף לכיבוש שכונות וביצוע מעשי שוד ועבירות מין. בג"צ דחה את זה. גם כאן מדובר ב"שאלה על מדיניות" כפי שהגדרת תחילה ובכל זאת בחר בג"צ להתערב ולפסול.

גירוש המסתננים כמו ההתנתקות, הוא אמצעי ביטחוני. אי אפשר לטעון שאונס, שוד והרג אוכלוסייה קשת יום הם לא "עניין ביטחוני". זה ביטחון הפנים שלנו, והוא לא פחות חשוב או מהותי מהביטחון החיצוני.

"לא כל פגיעה בזכויות האדם היא לא מוצדקת" - אז מה הופך אותה למוצדקת מבחינת בג"צ כאשר מדובר בגירוש יהודים מבתיהם, אך לא מוצדקת כאשר מדובר בגירוש מסתננים בלתי חוקיים?
למה זה בסדר שמפגינה בת 14 (!) נגד ההתנתקות עומדת לדין חמור בחסות בית המשפט העליון? מה קרה ל"זכויות אדם"?
חוק גירוש מיידי לא היה עובר, וגם החוק במתכונת הנוכחית גם לא היה עובר.

שוב, מציע לך לקרוא את פסק הדין במלואו.
יש כללים (הלכות ומבחנים בשפה המשפטית), שבהם בג"ץ מתערב בפגיעה בזכויות האדם.

למיטב זכרוני, הילדה בת 14 נעצרה עד תום ההליכים כי היא סרבה להזדהות וגם הפרה את אותם התנאים המגבילים במקרה הראשון של אותה האירוע.

אז שוב, אתה בעצם טוען בצורה לא נכונה משפטית , בשביל לקדם את האג'נדה הפוליטית שלך שאומרת שבג"ץ מתערב לטובת מגזר או ציבור כלשהו ומתעלם מהציבור אחר.
שואל השאלה:
מה זה רלוונטי אם הוא היה עובר או לא? בג"צ לא קשור לזירה הפוליטית, הוא לא אמור להתעסק בשאלות פוליטיות היפותטיות. רוצה להזכיר לך שלא מדובר בפוליטיקאים אלא בשופטים.

בג"צ צריך לאכוף את נושא זכויות האדם. רק חבל שכשמדובר במפגינים נגד ההתנתקות שמושתקים על ידי השלטון, זה לא תקף, אך כשמדובר במסתננים בלתי חוקיים פתאום "זכויות אדם" תקף. מעניין למה...

מעולם לא קרה שמפגינה בגיל העשרה קיבלה פסק דין כ"כ חסר תקדים כמו זה שנתנה לה שופטת העליון. חבל שהיא לא נולדה אריתראית... אז אולי היו מרחמים עליה

לא נכונה משפטית? פוליטית?
תסלח לי, אבל אני לא זה ששותק ואף נותן חותמת הכשר כאשר מופרים זכויות אדם של מפגינים, אך יוצא בקולי קולות כאשר מדובר במסתננים בלתי חוקיים.
בג"צ גרם לעצמו להיות כזה. לא אני. הוא זה שעיוות את מושג המשפט, הדיר צד פוליטי אחד והפר את עקרון הפרדת הרשויות של מונטסקיה, שקובע כי הרשות השופטת צריכה להיות הרשות החלשה ביותר. הדבר היחיד שאני עושה הוא להציב שם מראה ולא רק אני אלא גם הפרשן עמית סגל, שחי את המציאות הזו כילד. לצערי במקום להודות בטעות אתה ממשיך לצודד בבג"צ כאילו שמדובר בגוף אלוהי שלא טועה לעולם. כאן זו לא הייתה רק "טעות", זו הייתה מדיניות.
חבר, אתה עדיין ממשיך להביא לי ציטוטים פוליטיים
במקום לעסוק לגופו של עניין.

אגב מונטסקיה אותו פילוסוף ידוע, אינו אמר שהרשות השופטת צריכה להיות החלשה ביותר, להיפך.

לא פלא שיש לך סיסמאות ימניות קיצוניות בפרופיל.
שואל השאלה:
זה הרבה מעבר לפוליטיקה שטחית של "ימין" ו"שמאל", או סיסמאות כאלה ואחרות. הטיב לבטא זאת טומי לפיד, אביו של יו"ר האופוזיציה הנוכחי יאיר לפיד, כשכינה את הפרקליטות "יחידת פשע".

מונטסקיה, מי שהגה את רעיון "הפרדת הרשויות" בתחילת המאה ה-18, מתוך הבנה שעודף סמכויות לממסד המשפטי יכול לסכן יכולתו של העם למשול, הניח כמובן מאליו שהרשות השופטת היא הצנועה ו"החלשה ביותר, לאין ערוך" מבין הרשויות. "צניעות" זו מתבטאת בריסון הביקורת שלה על שתי הרשויות האחרות ובעיקר על הרשות המחוקקת.