היי אשמח שתקראו ותגידו לי מה אתם חושבים (פריקה)

אני בת 15 ואמא שלי עדיין במחשבה שאני ילדה קטנה לא התנשקתי ולא עשיתי שום דבר אחר אבל היא תמיד מקובעת במחשבה שאני ילדה קטנה ואני לא צריכה להתנשק בגיל הזה, אני לא מבינה במקום לבוא ולהגיד לי מתי שאת מוכנה בלי לחץ ומתי שזה יבוא זה מה שהיא אומרת לי? היא אומרת לי שאין לי אפילו 16, אני בשוק מהתשובה שלה כי אחותי הגדולה (היום בת 19) התנשקה בגיל 15 או אפילו קצת לפני. עד לפני כמה שבועות לא היו לי בכלל חברים הייתי ממש בודדה ולאחרונה הכרתי ואני יוצאת כמה פעמים וזה מרגיש לי שזה מפריע לה, אני לא מבינה מאיזה סיבה כי במשך שנתיים הייתי עצובה בלי חברים ובכיתי לה כמעט כל יום ובמקום לתמוך בי ולתת לי את הכי הרבה תמיכה שיהיה לי כיף עד שיש לי קצת חברים לשבת איתם היא נותנת לי להרגיש רע עם עצמי. כאילו אני שמה אותה בצד.. כי כל התקופה הזאת נכון היא היתה איתי מן הסתם אמא שלי, מרגיש במקום לתמוך ולתת לי להשתחרר קצת היא היה לי פרצופים. שלא תבינו לא נכון אני מאוד אוהבת את אמא שלי היא אמא מדהימה ודואגת אני פשוט לא יודעת מה לעשות. גם הכרתי מישהו ושאני מספרת לה שאני מחבבת אותו היא לא אומרת לי איזה יופי או לתת לזה הזדמנות היא אומרת לי שהיא לא רוצה שיהיה לי חבר ושנשאר ידידים.. לא יודעת מה לעדות מצד אחד לא באלי לריב עם אמא שלי אנחנו אף פעם לא רבות ומצד שני אני כבר בוגרת ולא יכולה לעצור את עצמי אם אני במומנט של נשיקה עם מישהו רק כי אמא שלי לא מסכימה לי. אני ואמא שלי מאוד קשורות אז אין מצב שאני יכולה לשקר לה אני ארגיש רע עם עצמי. סליחה על החפירה פשוט רציתי לפרוק את זה