יש לי תחושה שהחבר היחיד שיש לי בבית ספר חבר שלי מתוך רחמים.

נראה לי שהוא פשוט חבר שלי מתוך רחמים כי הוא כנראה שם לב או שאמרו לו שאין לי בבית ספר הזה חברים, אז הוא נהיה חבר שלי בגלל זה.. גם נראה לי שהיועצת או שאחת המורות אמרו לו שיהיה איתי בקשר כי פעם אחת ראיתי מורה קוראת לו ואז לדבר איתה ואחר כך הוא חזר. בנוסף, (נראה לי זה היה לפני שהכרנו) היועצת שאלה אותי אם אני רוצה שהיא תגיד למישהו מהבית ספר לדבר איתי מדי פעם. בהתחלה אמרתי שלא, אבל אז אמרתי שכן ואין לי מושג אם זה הוא. בקיצור, נראה לי שהוא חבר שלי רק כי הוא מרחם עליי כי גם בשיחות שלנו אין כל כך הבנה כי אני לא תמיד מבין אותי והוא לא כל כך מבין אותי. מה דעתכם.ן?