יש לי מחסום כתיבה נוראי ואני חייב לשבור אותו

לפי דעתי כמעט הכל יכול לתת לך השראה אם למשל זאת סדרה שאתה רואה או שיר שאתה שומע או אפילו חלום שחלמת

קורא לי תמיד...
תנסה לקרוא משהו או לקחת השראה ממקור אחר... לי לפעמים גם עוזר לעזוב את זה קצת ולצייר

שואל השאלה:
טוב אז ניסיתי לכתוב ויצא הקטע הכי חרא שיש בעולם אבל אני ארשום אותו כאן כי היי זו התחלה אני מניח


אף פעם לא הצלחתי להשתלב בחברה, בשום מקום לא הרגשתי חלק מהחבורה. גם אם סך הכל בסדר בבית הספר, זה לא היה משנה כלל וכלל כי הם לא רצו להיפגש איתי אף פעם. לי נמאס ליזום שיחות ומפגשים כי אני מרגיש שאני כופה עליהם להיות חברים שלי. אז אני מפסיק לנסות ומחליט שהכל יהיה בסדר .אז אף פעם לא היה לי חבר הכי טוב, בן אדם שאני מרגיש אליו קרוב, אבל זה בסדר. כי הכל יהיה בסדר, כי אני בסדר, כולם בסדר, ואני בסדר, אני בסדר! לא אני לא, זה לא בסדר, אני רוצה חברים, אני רוצה אנשים שאני מרגיש שאני יכול להתקשר אליהם בשלוש לפנות בוקר סתם ככה כי בא לי, ושהם יוכלו לעשות אותו הדבר סתם ככה כי בא להם. אבל אין לי כאלו חברים, אין לי בכלל חברים אמיתיים, אין לי חברים שבאמת אוהבים אותי, ואם להיות כנה נמאס לי לנסות להכיר אנשים בתקווה שאולי הם כן יהיו חברים שלי, שאולי הם כן באמת יאהבו אותי.

אני אומרת לך שזה קטע טוב.. תאמין לי שאף אחד לא ישפוט אותך על זה.