נמאס לי כבר מזה סליחה אם זה ארוך אני כבר לא יודעת מה לעשות

אני חושבת שיש לי הפרעת אכילה, אני לא מסוגלת לא לספור קלוריות וצמיד רעבה
בימים שיוצא שאני אוכלת הרבה אני מרגישה את הצורך להרעיב את עצמי יום לאחר מכן ואני עושה את זה
המכשול היחידי, ההורים שלי. הם יודעים שמשהו לא בסדר ובוחנים מקרוב את ההרגלי אכילה שלי, בעיקר אבא שלי.
עכשיו סיימנו ארוחת שישי עם סבתא וסבא שלי, אכלתי קצת הרבה אבל זה יצא מכסת קלוריות סבירה ואז מה? שכנעתי את אחותי הקטנה לאכול איתי את כל מה שנשאר מהגלידה וחבילה שלמה של וופלות שזה בערך 16..
הרגשתי את הצורך הזה לזלול אוכל וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה.. לפעמים אני רק רוצה לאכול את זה כדי שזה לא יהיה לי בבית
נגיד כשהייתה לי יום הולדת קיבלתי מלא ממתקים ושמתי אותם בחדר כי לא הסכמתי לעצמי לאכול אותם
זה ככ הפחיד אותי שהם שם שמצאתי הזדמנות שאני עם חברות בשביל לאכול את ה-כ-ל והיה שם הרבה!
רק רציתי להוציא את זה מהחדר שלי..
בקיצור אני לא מסוגלת יוצר, הרגשות אשמה עכשיו הורגות אותי ובאלי לבכות
אחכ מרוב הרגשה רעה שכנעתי את אחותי לעשות אימונים.. ועשינו והיה נחמד דווקא אבל אני צא מסוגלת לחיות ככה יותר
יום אחד אני אוכלת טוב ויום לאחר מכן אני אוכלת נוראי
מאתמול להיום העלתי במשקל 900 גרם שאני לא יודעת אחך זה הגיוני אםילו אבל זה ביאס אותי ממש.. טוב אתמול אכלתי הרבה שוב
אין לי שליטה עצמית ונמאס לי להסתכל על עצמי במראה ולראות את הגוף השמן והמכוער שלי.. אני מגעילה
בקיצור מה לעשות?? עם הרגשות אשם בעיקר.. אני מרגישה ככ חרא
אני רוצה לאכול מחר בערך 700 קלוריות... בגלל זה כי להעלות במשקל עוד זה מפחיד אותי יותר מלמות כרגע.