אני שמנה ואני רק משמינה ושום דבר לא עוזר...

תלכי לדיאטנית נראה לי

גירעון קלורי (;

למרות שאני לא מכירה אותך לי יהיה אכפת ! ואני בטוחה שגם למשפחה שלך יהיה אכפת מאוד אז בבקשה אל תדברי ותעשי שטויות. להיות רזה לא יגרום לחיים שלך להיות מושלמת ובטח שלא יגרום לך להיות מאושרת. גם לי אין חברים וגם הגוף שלי לא מושלם אבל זה מה שיש ! ואת צריכה ללמוד לקבל את עצמך כמו שאת. תשדלי לעשות ספורט פעמיים בשבוע, פחות לאכול מתוקים ומטוגנים ואת תראי תוצאות 3>

שואל השאלה:
^^^ אני שוקלת 52 והגובה שלי זה 1.58 ואני בת 12

אף אחת לא נולדה מושלמת (כי אין דבר כזה מושלם)
את צריכה להפסיק לחשוב את המחשבה השגויה הזאת ש"כולן יפות ורק את נדפקת", כי זה רק עוד יותר ידכא אותך וזה פאקינג לא נכון.
כל אחת אומרת את זה לעצמה, ומשווה את עצמה לאחרים, זה כל כך מטומטם לעשות את זה, הרי לכל אחד יש גוף שונה וזה לא יעזור אם תתמסכני.
למה את לא אוהבת את הגוף שלך? בואי נתחיל מזה.. את שואפת להראות כמו מישהי מסויימת?
את בת 12, את צעירה, אל תתעסקי בזה יותר מידי אלא אם כן המשקל שלך גבוה ברמה שזה מסוכן.
את תגדלי, תגבהי, את עוד תשתני, אל תדאגי.
ולגבי הספורט, זה תהליך ארוך.. יקח לך המון זמן עד שתתחילי לראות תוצאות.
זה לא שעושים אימון אחד של קלואי טינג ובום יורדים במשקל ומתחטבים, ממש לא, זה תהליך ארוך וצריך כוח רצון מטורף במיוחד אם את מתאמנת לבד בבית (ממליצה לך ללכת לחדרי כושר כשתגדלי יותר).

ואגב המשקל שלך סבבה לגמרי יחסית לגובה שלך, הוא תקין.

היי לך,

שומעת שלמרות שאת משקיעה זמן ואנרגיות בלנסות לאכול בריא ולעשות ספורט, את עדין לא מצליחה לרדת במשקל ולהרגיש שלמה עם הגוף שלך. מתארת לעצמי שזה יכול להיות מאוד מייאש ואולי אפילו לעורר אצלך תחושות כישלון... נשמע שככול שהקיץ מתקרב מחשבות על מראה ומשקל מעסיקות אותך יותר, מעצימות אצלך תחושות של חוסר ביטחון עצמי, בושה ואולי אפילו קנאה בילדות אחרות שלא צריכות להשקיע את כל כך הרבה אנרגיות בשביל שיהיה להן את הגוף שאת רוצה. יכולה רק לדמיין כמה מתסכלת יכולה להיות התחושה שאת מסתכלת במראה ולא אוהבת את מה שאת רואה ולא מרגישה בנוח בגוף שלך...

מצד שני לא מובן מאליו שכתבת את הפוסט ופנית לעזרה והתייעצות. זה יכול להעיד על המון כוח, אומץ ורצון שיש בך להתמודד עם התחושות האלו, לשמור על הגוף שלך ולהרגיש טוב איתו. האם יש מישהו מבוגר קרוב אליך שאת יכולה גם כן לשתף בתחושות האלה? אולי הורה, מורה, מדריכה? מתארת לעצמי שזה יכול מאתגר להתמודד איתן לבד.

יקרה, אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אם את מרגישה שאת זקוקה למישהו לדבר איתו, את יכולה לפנות לצ'ט שלנו ולדבר עם אחד המתנדבים שלנו באופן אישי ואנונימי. נקשיב לכל מה שתרצי לשתף וננסה לעזור, לסייע, להכווין ולהקל על ההתמודדות. אנחנו פה בשבילך אם תרצי.

מתנדבת בעמותת סה"ר