אני כל הזמן מנסה לצאת מהעצב ולהגיד לעצמי הפעם זה יהיה שונה, שמה לי חיוך על הפרצוף. ושוב פעם מתאכזבת

אני לא יודעת מה לעשות כבר
אין לי בכלל חברים עכשיו וזה מכניס אותי לככ דיכאון...
אני כבר לא יודעת מה לעשות אני מנסה להיות חברותית ולשים חיוך על הפרצוף ולבוא עם ביטחון אבל מרגיש לי שאף אחד לא רוצה להיות בחברתי....
אני תמיד האופציה השניה של כולם, נמאס לי כבר להרגיש שאני לא שווה משהו
איך לצאת מהמצב הזה?