הרגשתם פעם שאין לכם חברים אמיתיים?

כן כן
תמיד אני כאן כדי להקשיב להם אבל כשאני צריכה אין אך אחד
מפה לשם ניתקתי עם מלא מהם קשר ועכשיו אני ממש שמחה

כן

הרגשתי פעם
ועזבתי

כן פעם הרגשתי. עכשיו אני מרגישה שיש לי חברים אמיתיים... והאמת? אני לא סומכת עליהם. בתכלס אני לא סומכת על אף אחד. רק על עצמי

שואל השאלה:
שמעי יש לי חברים שוב, הבעיה שהם גם לא פורקים איתי, יש לי גם סוג של חבורה כזאת אבל שוב אין לי שום חבר לפרוק איתו את מה שיושב לי באמת על הלב...

כן
תמיד היו לי מלא חברים תמיד היו קוראים לי ליציאות כולם אהבו אותי אני הייתי המצחיקה
אבל אף פעם לא היה לי מישהו לדבר איתו אני רק הייתי המצחיקה לא היו לוקחים את מה שאני אומרת ברצינות תמיד גם כשהיה לי מלא חברים הרגשתי ריקנות כזאת כאילו שאם לא הייתי מצחיקה אז אף אחד לא באמת היה חבר שלי
ושכבר נמאס לי ולא היה לי כוח להיות המצחיקה הבנתי שצדקתי

כן אני מבינה את זה
יוצא לי לדבר עם אותם אנשים שוב ושוב אבל אנחנו לא נפגשים ואני לא סומכת עליהם מספיק כדי לספר להם הרבה דברים עליי
ואני יודעת שגם אם הייתי מספרת חלקן כבר לא היו בקשר שלי
אז אני סתם מדברת קצת עם אנשים פה ושם אבל זה קשר שמרגיש כל כך ריק
אבל אני יודעת איך זה מרגיש כשיש מישהי שאפשר להגדיר כחברה אמיתית
ולסמוך עליה
כי הייתה לי מישהי כזאת
לצערי אנחנו כבר לא חברות יותר כמו פעם וזה חצי טוב וחצי רע

יש לי 2 כאלו.. ועם כולם אני בקשר עדיין