לא משנה מה אני עושה להורים שלי זה בחיים לא מספיק מה עושים? מרגישה כישלון ליד כל המשפחה שלי

את מוצצת לאבא והוא הופך לסוכר משם הכל היסטוריה ;)

אולי במקום להמשיך לנסות לרצות את אלו שלא אכפת להם - תעשי מה שבאמת טוב לך?

שלום לך יקרה,
אני קורא את ההודעה שלך ואני מרגיש עצוב.
נדמה שדווקא בקרב המשפחה שלך, שם היית מצפה להיות אהודה ואהובה, את מרגישה לא מוערכת, אפילו כמעט כישלון כפי שאת כותבת. אני משער שאת נורא מאוכזבת מהם, כואבת על הבגידה שאת חשה, מרגישה לבד, חווה בדידות עמוקה שאולי אפילו משפיעה עליך עם חברים. אולי את כבר לא בטוחה שאת שווה, שאת ראויה לחברים שלך, חוששת שאולי הם לא ירצו אותך אם הם ידעו מה ההורים חושבים עלייך. איזו בושה זו יכולה להיות. כמה מאמץ לבטח נדרש כדי להסתיר זאת מהחברים. נדמה שזה מעורר בך כעס גדול, ושאת לא מצליחה להתגבר עליו לבד.
האם ניסית להסביר להורים איך את מרגישה? האם את יכולה לשתף מישהו אחר - קרוב משפחה, שכן, חבר. או אולי מישהו בבית הספר - מורה, מחנכת , יועצת - היא כנראה תדע איך לסייע לך. דיבור על מה שמציק יכול לפעמים לתת הרגשה של הקלה.
יקרה, עצם השאלה שלך כאן זה אולי קול פנימי שלך שצועק - זה לא בסדר! אני לא מוכנה לכך יותר! אני מצפה שהמשפחה תכבד אותי , שתאוהב אותי! אולי בעצם כבר מתחיל איזה שינוי.
יקרה, אנ ימתנדב בעמותת סה"ר. אם את רוצה לדבר ולשתף, אני מזמין אותך להתחבר לאתר שלנו ולהתכתב בצ'אט עם אחד המתנדבים שלנו. אנחחנו פה בשביל להקשיב לך, לנסות להבין ואולי גם לעזור. אל תישארי לבד עם הרגשה כל כך מעציבה.
מתנדב בסה"ר

כנראה את באמת כשלון..

אין לך מה להרגיש ככה, ואני לא חושבת שהם באמת חושבים עליך ככה