אף אחד לא באמת אוהב אותי, לאף אחד לא באמת אכפת ממני.

פשוט להבין שכאלה החיים.
תדאגי שלך אכפת מעצמך, לא מאנשים אחרים.

ואם זה כל כך מפריע לך, תנסי לעבוד על עצמך כבן אדם, להיות אדם שמחפשים אותו- לא הפוך.
ותקווי שבעתיד זה ישתנה.

כולם מרגישים ככה לפעמים וגם יש תקופות... כרגע תשקיעי בלאהוב את עצמך ולהיות שלמה עם עצמך ועם הזמן תמצאי אנשים שיהיה להם אכפת ממך.

תשלחי לי הודעה בבקשה ממך אני רוצה לעזור לך

אנונימית יקרה,

מהמילים שלך נשמע שא אדם חברותי מאוד ורגיש לסביבתך, כמה מזל יש לחברייך שיש להם אותך! לצד זאת העלית חשש ותהייה שאולי התחושה כלפייך שונה, מחשבות על שייכות ועל משמעותיך לסביבתך הקרובה... שומעת כמה חשוב לך לדעת כמה את משמעותית עבור היקרים לך וכמה זה אולי מפחיד לדעת שאולי את לא כך עבורם...כמה מאיים זה יכול להיות להרגיש בודדה למרות שיש כל כך הרבה חברים.

יקרה, כתבת שאולי אינך רואה את התמונה המלאה ואינך יודעת מניין המחשבות האלו, שאלת כיצד אפשר להתמודד עם ההרגשה הזו ואני שומעת במילים שלך את הצורך להיות יותר מובנת, אולי כך יהיה פחות כואב להתמודד עם ההרגשה.
אולי תרצי לפרט יותר ולנסות להבין את הרגשתך? לפעמים חשיבה בשניים יכולה להפיג חששות ולסייע בראייה בהירה יותר. אני מתנדבת בעמותת סהר- סיוע והקשבה ברשת, יש לנו צ'אט אנונימי שתוכלי להתחבר אליו, נוכל להבין יותר ואולי אף להקל בהתמודדות.

בואי כשתרגישי בכך,
שלך,
מתנדבת סה"ר.