איך להרגיש שכן מגיע לי אהבה/הערכה כמו כולם?

אז אני בת 19, לא עושה צבא מסיבות אישיות.. ואני לא יודעת מה זה לקבל אהבה- אף פעם לא חגגו לי יום הולדת ושלא נדבר על זה שביום ההולדת 18 שלי ההורים שלי בכלל לא זכרו שיש לי יום הולדת..
ואין לי חברות "אמיתיות" (הכוונה שיש לי קצת חברות אבל לא אכפת להן ממני.. והקשר שלי איתן דיי "רעיל"- היו פעמים שהן ניצלו אותי).
בגיל 15 התאשפזתי בבית חולים פסיכיאטרי, וזה היה בין הדברים הקשים שקרו לי.. אפשר להגיד שאני הגעתי לשם בדרך ממש אכזרית.. ואני כמעט בוכה רק מלחשוב על האשפוז הזה.. הייתי שם כל כך הרבה זמן ובכמה חודשים הראשונים לא נתנו לי לבוא הביתה לביקור.. ואני זוכרת שבפעם הראשונה שיצאתי מהמתחם הזה של האשפוז אני הרגשתי מאושרת, קשה לי להסביר את ההרגשה הזאת אבל ממש שמחתי, זה נתן לי תחושה של שחרור כזה..
והיה לי יום הולדת 16 באשפוז, אני לא אשכח את זה שאני לא ידעתי שבכלל היה לי יום הולדת באותו היום.
ועכשיו אני אוהבת מישהו כבר במשך שנתיים (ואני לא מקבלת ממנו כל כך יחס, אבל אני לא רוצה לשחרר ממנו- אני אוהבת אותו).
בקיצור, אני לא רוצה לחפור יותר מדי. אני רציתי לפרוק קצת, אבל אני אגיע לשאלות שלי:
איך להרגיש שכן יגיע לי אהבה והערכה כמו כולם?
ואיך לשכוח מהדברים הרעים שקרו בעבר?
(תודה רבה למי שקרא הכל ולמי שעוזר!)