למסורתיים/דתיים/חרדים כנסו

זה אפשרי

וואו, אני ממש מעריכה אותך. את נדירה

שואל השאלה:
תודההה:)

יואו אימלה איזה תותחית! בעקירון אפשר אבל צריך שזה יהיה אחרי עלות השחר.. אני יכוחה לבדוק לך מתי זה

האמת שאפשר לברך את ברכות התורה וברכות השחר (אם ישנו בלילה חצי שעה קודם עלות השחר) קודם עלות השחר, אבל את התפיהל צריך להתחיל אחרי עמוד השחר, ואת תפילת העמידה - בנץ החמה. נא לבדוק את זמני היום.

ולא חייבים להישאר ערים אחרי שמתפללים שחרית. אחר ישקמים - אין צורך לברך את הברכות שנית.

ואשרייך על התפילה בנץ, מי שמתפלל בנץ - מובטח לו שלא יזוק באותו יום.

שואל השאלה:
לא נשארו לי עוד פרחים לחלק אבל תודה לכולכם!!:)))

כן, מותר. וצריך רק פעם אחת.
אבל ברכות התורה תוודאי שאת קוראת אחרי עלות השחר

^ צריך זריחה בשביל תפילה העמידה, את התפילה צריך להתחיל לפני בשביל להתחיל בזריחה את העמידה.

אם היא מתחילה את התפילה מהתחלה ואומרת את כל מה שכתוב בסידור - אז אם היא תתחיל 40-50 דקות קודם הזריחה - יהיה מצויין.

לכתחילה, עדיף להתחיל את כל התפילה אחרי הזריחה, בדיעבד אפשר גם לפני.

אם את ישנה אחרי הזריחה וכבר אמרת את כל ברכות השחר עדיין את צריכה להגיד שוב אחרי חצי שעה+ שישנת ברכות התורה והשאר לא.
מקווה שעזרתי :)

בית חב"ד סטיפס, אני ידוע מה עושים בני תורה, אבל במיוחד בשבילך:

"זמן תפלת השחר מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב ייראוך עם שמש ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפלה מיהא איכא" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן פט, סעיף א).

ביאור הלכה
(*) יצא: היינו בדיעבד כמו שכתבתי במ"ב וכן העתיקו הרבה אחרונים והפר"ח חולק על השו"ע וס"ל דמשהאיר הוא זמנה לכתחלה רק לוותיקין הוא קודם הנץ ואמנם לפי מה שכתבנו למעלה דקודם שהאיר לא יצא אף בדיעבד א"כ מוכח מכל הפוסקים דאף אחר שהאיר לכתחלה אין להתפלל דזהו עדיין בכלל עה"ש גם אין נ"מ בכל זה לדינא לדידן דדבריו הוא רק לעיקר מצות תפלה אבל לפי מה שכ"א מישראל נוהג וזהיר לכתחלה לסמוך גאולה לתפלה איך יכול לכתחלה להתפלל תיכף משיאיר היום הא צריך לקרות ק"ש וברכותיה ובדידהו בעינן דוקא עד שיכיר את חבירו ברחוק ד"א וכנ"ל בסימן נ"ח אך לאחר הזמן הזה אפשר דאין למחות ביד הנוהגין להקל עיין בב"ח ודרישה מה שכתבו לדעת רי"ו ועיין לעיל בסימן נ"ח בבה"ל אך למצוה מן המובחר לכ"ע אין להתפלל י"ח קודם הנץ:

שואל השאלה:
כי אני צריכה להתארגן לבית ספר ואני צריכה שקט שאני קוראת ובשעה שאני קמה בדרך כלל הבית שלי רועש

אין צורך להשאר ערים אחרי ברכות השחר. אבל לא הבנתי, אם תצליחי לקום בחמש- למה שלא תקומי מאוחר יותר כמו בן אדם?

חמש קצת בעייתי, כי זה עדין לא הזריחה, עדיף בשש.
כל הכבוד לך!צדיקה.

konodioda, זאת דעת הרמב"ן, אבל שולחן ערוך פסק שרק ברכת המזון מן התורה.

"כל הברכות אם נסתפק אם בירך, אם לאו - אינו מברך לא בתחלה, ולא בסוף, חוץ מברכת המזון מפני שהיא של תורה" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רט, סעיף ג).

אבל לפי משנה ברורה ביסמן מז, סעיף קטן א באמצ צדד לברך מספק.

בכל אופן, זה לא כזה מוסכם,ואתה לא ידוע מאיזה עדה שואלת השאלה.

^אה יפה לא ידעתי, עכשיו הסתכלתי על זה קצת יותר וראיתי שאשכנזים נוהגים כמו שאמרתי וספרדים כמו שאמרת.
ככה ראיתי באתר ישיבה: "למעשה, לדעת רמב"ם ו'שולחן-ערוך' (או"ח רט, ג) ברכת התורה מדברי חכמים, ומה שדרשו מן הפסוק אינו אלא אסמכתא. לפי זה, במקרה של ספק, יש להקל ולא לברך (וכן מנהג ספרדים, כה"ח מז, ב). ולדעת רוב הראשונים, וביניהם רמב"ן ורשב"א, מצווה מהתורה לברך את ברכת התורה לפני הלימוד. ולכן במקרה שאדם מסתפק אם ברך את ברכות התורה, עליו להחמיר ולברך, כפי הכלל: "ספיקא דאורייתא לחומרא" (וכן מנהג אשכנזים, מ"ב מז, א)."

אם אתה רוצה לעיין יותר: https://www.yeshiva.org.il/midrash/3618

konodioda, מי שישין ביום - לא מברך ברכות התורה (עד הבוקר הבא):

"שינת קבע ביום על מטתו הוי הפסק ויש אומרים דלא הוי הפסק וכן נהגו" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן מז, סעיף יא).

אבל יש דעות שכן. בכל אופן, מה עם ספק ברכות להקל?

^ אין ספק ברכות להקל כי זאת ברכה מהתורה ככה אני זוכר שראיתי במשנה ברורה

לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד.
הנץ החמה זה בעצם הזריחה האמיתית.
והזמן שלה הוא באזור 5:40, וזה זמן תפילה מן המבוחר, ככה גם פוסק הרב עובדיה.

שואל השאלה:
תודה לכולם!
קראתי והיה לי מדהים