אני בוכה פליז כנסו - קישור מצורף

אני מרגישה ממש מטומטמת שאני בוכה על זה כבר שלושה ימים אבל יש מישהו מהטיקטוק (אני אשים קישור)
שלפני שנתיים הוא היה הטיקטוק קראש שלי וזה.. ואז שכחתי ממנו..
ומלפני שבוע נזכרתי בו ונכנסתי לעמוד שלו ופשוט הכל חזר אליי.. (אני יודעת שאני נשמעת כמו פסיכופטית)
כאילו יש בו קסם כזה..
עכשיו הוא יותר גדול ממני באיזה שש וחצי שנים ועכשיו מילא, אבל מה שכאילו מעציב אותי זה הגובה שלו..
תנסו לעקוב שניה,
הוא מטר שבעים ושתיים בערך..
ואני מטר שישים וחמש (אני בת 13)
וכאילו כשאני חושבת על זה, היו לי קראשים על ילדים מהשכבה שהכרתי ממש טוב ואף אחד מהם לא גרם לי להרגיש ככה, כאילו.. יש בו משהו כזה שאני לא יודעת להסביר..
עכשיו עזבו את זה.. הפואנטה היא שאני
1. מרגישה ריקנות כזאת כי כאילו אני לא אמצא מישהו כמוהו (כאילו בלי להכיר את האישיות שלו)
2. הוא די נמוך ואני חושבת לעצמי, אם אני אכיר מתישהו מישהו שיהיה אותו דבר ופשוט יעשה לי טוב כזה אבל אני אהיה יותר גבוהה ממנו.. זה פשוט מתסכל,
ואני לא אומרת, גובה זה יפה אבל עד גבול מסוים.
הגיד הגובה שלי עכשיו מצוין ואני רוצה להשאר בו אבל אני אגבה עוד ואני פשוט עם המחשבות האלה כבר שבוע ואני לא יודעת מה לעשות..
וזה לא קשור אליו ספציפית, זה כאילו בכללי..
אבל עכשיו בלי קשר אל השאלה, מה אתם חושבים עליו?
סתם מעניין אותי