בחוץ אני אפסית ונותנת לכולם לדרוך עליי בלי לשים לב בכלל ובבית אני מוציאה על המשפחה שלי את כל המרמור שלי

לא לתת לאנשים לדרוך עלייך. לדבר.

קודם כל להבין שלא מגיע למשפחה שלך שתוציאי עליהם את המרמור שלך כל עוד זה לא באמת קשור בהם
דבר שני, תנסי להבין למה את מתנהגת ככה
אם תפרטי יותר למה התכוונת אולי אוכל לעזור יותר
אבל את חייבת לברר עם עצמך למה את פועלת ככה ומה בתכלס יוצא לך מהדרך הזאת
מחמאות? קל לך להתנהג ככה?

כנל

שואל השאלה:
פשוט בחוץ אנשים דורכים עליי ואני מתביישת לדבר ואז אני באה הביתה עצבנית וכשמנסים לדבר איתי אני ישר תוקפת ומתנהגת בביצ'יות וזה לא מגיע להם
אני שונאת את זה ושונאת את עצמי ואת מה שנהיה ממני

מה זה אומר אבל שדורכים עלייך? תביאי דוגמא ספיציפית שאוכל להבין

הי יקרה,
כתבת כל כך מעט אבל מילותייך חזקות וכואבות ונשמעות היטב גם מעבר למסך המחשב. נשמע שאת עוברת חוויות מאד כואבות ומקטינות כשאת יוצאת מהבית.. נשמע שאת מאד כואבת ופגועה תוך כדי נסיון לשרוד שם בחוץ. וכאילו לא די בכך, את מאשימה את עצמך על ההתפרצויות שלך על המשפחה, שאולי לא מודעת למה שעובר עליך שם מחוץ לבית.. אני מתארת לעצמי כמה תחושות כאלו יכולות לגרום להצפה כל כך גדולה, עד כדי אובדן שליטה והתפרקות, במקום בו את מרגישה מוגנית.
מצאת את הכוחות לעלות כאן בפוסט, ולשתף. בחרת לא להשאר עם זה לבד. כל כך חשוב ולא מובן מאליו.
אני מתנדבת בסה"ר, סיוע והקשבה ברשת. רציתי להזמין אותך להקשיב לפודקסט "לא טוב לי" לפרק בנושא אלימות נגד ילדים בלינק הבא:https://www.kan.org.il/podcast/item.aspx?pid=21855
ממליצה גם להכנס לאתר שלנו, שם תוכלי למצא מידע רב לגבי ארגונים שיכולים לסייע.
בנוסף לכך, יש לנו צ'ט אנונימי, אישי, שם מתנדבים שלנו יקשיבו לך עם הרבה פתיחות וללא שיפוטיות וינסו לסייע. תוכלי לפרוק, לשתף ולהתייעץ ובעיקר לא להשאר עם זה לבד.
מזמינה אותך מאד לנסות.
שלך,
מתנדבת סה"ר