אני רוצה בית אמיתי ומשפחה אמיתית, לא לגור בשלטר של חסרי בית, גם לא בהוסטל של סל שיקום, וגם לא דיור מוגן

שואל השאלה:
לא דיברתי על הבעיות הנפשיות שלי, דיברתי על זה שאין לי משפחה

שואל השאלה:
אני בטוח במיליארד אחוז שאם אני אתביע את עצמי בעבודה ולימודים זה רק יאמלל אותי עוד יותר, כמו שזה עשה לרבים אחרים במצבי

אז תיצור משפחה, תשקיע את עצמך במשהו פרודקטיבי, במקום להתמוסס בכאב ובעצב.

שואל השאלה:
אני לא יכול ליצור משפחה

אני חושב שכן כדאי לך לעבוד, בעבודות שיש בהן צעירים, וכך תוכל להכיר עוד בני גילך ולהתחבר אליהם אולי, תוכל גם לחסוך ללימודים ולהכיר גם שם אנשים.
אתה לא חייב להשאר לבד..

שואל השאלה:
אני עובד ולומד לפסיכומטרי, אני פשוט אומר שזה לא הפתרון

לא הכרת שם אנשים?

שואל השאלה:
לא ממש, כולם שם מבוגרים ממני או באים מרקע אחר אז אין לי למי להתחבר

אין דרך למלא חורים בלב, זה לא משהו שאפשר להשיג, בעיות נפשיות זה לא מסוג הדברים שאנחנו מסוגלים לטפל בהם כרגע באופן בטוח ויעיל.
אבל כן ניתן לנסות למחוק את זה ככל האפשר, אפשר לנסות למנוע מהחורים לגדול, והדרך הטובה ביותר שאני מכיר שבה ניתן לעשות את זה היא לא להפסיק לעבוד ולמצוא כל הזמן דברים שיעסיקו אותך, וזה בדיוק מה שאני מציע.

שואל השאלה:
מקודם ציינתי דברים שקשורים לזה (סל שיקום, ביטוח לאומי), אבל כנראה לא הבנת, יש לי נכות נפשית.
ומה צה"ל, אוניברסיטה, עבודה וכסף יעזרו לי? זה לא מה שימלא לי את החור בלב

אוף איך עושים את זה

אם אתה בין 19 אתה יכול (וגם אמור אם אין לך משהו שמונע ממך) להתגייס לצה"ל.
לאחר מכן אפשר למצוא כל מיני מלגות שיעזרו לך ללמוד באוניברסיטה משהו מעניין ויעיל.
לאחר מכן אתה יכול למצוא עבודה ולעשות כל מה שאתה רוצה בעזרת הכסף שאתה מרוויח.

יו גם אני בן 19 בוא נהיה חברים

שואל השאלה:
אממ אוקי (?)