למה אנשים מתחתנים?

מטעמים דתיים או בשביל הטבות מס.

בשביל להישבע אמונים אחד לשני

שואל השאלה:
^אז למה מתגרשים אם נשבעים אמונים אחד לשני?

יש אנשים שחושבים שהטקס נוצר כדי ליצור לחץ חברתי כדי להשאיר זוגות ביחד, כי כאילו כשאתם מעידים על היותכם זוג מול קהל, אתם לוקחים על עצמכם את הנטל של להיות אחראיים לזוגיות שלכם ולמוניטין שלכם אם למשל תבגדו או משהו. גם דת יכולה לקחת חלק בנישואין, האל(והחברה) ישפטו אתכם אם תנאפו וכאלו.

לפי הדת אי אפשר לחיות ביחד או להביא ילדים בלי להתחתן

יצאתם דיי מפגרים

בשביל להגיד ולהראות לבן זוג שאת פה בשבילו ושאתם תיהיו ביחד כל החיים. זה הקטע של מוסד הנישואין וכמובן שיש גירושים אבל זה הקטע של לעלות שלב ו''לקשור'' את החיים שלכם ביחד

כי הכל אמרו להיות בקדושה (במיוחד אצל היהודים). אנחנו לא בהמות.

לכל דבר חשוב ובעל משמעות יש טקס בחיים ..
בר מצווה , בת מצווה , חינה וכו'.. אבל חתונה לפי דעתי זה הטקס המרגש והחשוב ביותר

כדי למסד את הקשר

למה אנשים מתחתנים?
זה מין השבעת אמונים (על הקטע של הגירושים אני אדבר עוד מעט) אבל כמובן שמי שאוהב באמת לא צריך את זה. אבל חוץ מהשבעת אמונים, תרבות או מס, זה משהו מרגש. את מתחתנת, יש לך בן זוג, חיים חדשים, את לא רווקה! איך זה לא מרגש אותך? תשומת ליבך תעבור לדברים אחרים וגם הלב שלך יהיה שייך לעוד מישהו בחייך. את תעברי לבית משלך, תעבדי בעבודה כדי לפרנס את עצמך, ובעיקר תמשיכי להתאהב... אלה היתרונות.

למה אנשים מתגרשים?
זה אחד מהחסרונות של לגור ביחד. אנשים מתגרשים כי לחיות ביחד באותו בית שצריך לפרנס ולטפל בו זה בכלל קשה. ויש עוד הרבה סיבות. אבל כעיקרון אנשים מתגרשים כי יש פער בין הציפיות שלהם לחיים ביחד בגיל 28 לגיל 45.
כשאת מתחתנת את בעננים, אבל כשאת באמת חיה... יכולים לצוץ הרבה בעיות.
את מבינה פתאום, שאת צריכה לטפל בבית, בילדים, בכלב, בגינה... לשלם על תשלומים, כנראה גם לעבוד יותר שעות ובכללי לעבוד יותר, לזרוק זבל, לשטוף כלים, כביסה, לעזור לילדים בלימודים, להאכיל אותם, לבשל לעצמך אוכל... ובן הזוג שלך פחות עוזר לך. וזה גם יכול להיות הפוך. וגם אנשים משתנים. יכול להיות שאת הכרת את בן הזוג שלך כלבבי וחם כשהוא ליידך, אבל לא כשהוא ליידך בתור בית משותף. יכול להיות שבבית משותף הוא ממש אגואיסטי ולא עוזר.
אנשים משתנים גם מבחינת החלטות, תכונות, ומעשים. למשל, אם קורה ריב גדול בין בני זוג ותשכחו מזה, ואז יום אחד שוב תריבו ותזכירו את הפעם ההיא שרבתם, זה יכול ליצור כתם גדול בזוגיות. בכללי, יכול להיות שאהבת את בן הזוג שלך כשהתחלתם לצאת כשהוא שאפתן, ופתאום הוא ממש מזניח את עצמו... או אפילו סתם פתאום את מגלה סודות שלא גילית ואת מגלה בן אדם שונה..
ואפילו, אם בן הזוג שלך יתחיל להיות דתי - ואת חילונית - זו החלטה קשה. כי את צריכה עכשיו לשמור כשרות, להפריד כיורות, מקררים, או כי סתם את לא מאמינה בדת וזה קשה לך לדעת שתצטרכי לחיות ככה.

ובכללי. לפעמים יש את הרגעים האלה שאת חושבת, "מגיע לי יותר" "זה באמת שווה את זה?"
"זה אמיתי בכלל?"
ואת יכולה להגיע למסקנה שזה ממש לא שווה את זה, שנמאס לך לחשוב בשביל שניים ולא בשביל עצמך, שהחיים שלך לא משוחררים, שהאהבה שלך כלפיו הולכת ופוחתת, ושגילית דברים חדשים שרובם לא טובים.
ואת גם יכולה להגיע למסקנה שזה כן שווה את זה... שהחיים הם כמו שביל ארוך עם צומת בדרך, שאת בוחרת לאן לפנות: לאור או לחושך. אני לא אומרת שגירושים זה דבר חשוך, לפעמים זה עדיף ושייך לאור - ולפעמים לא.

אני רק מאחלת לך להחליט כמה שהכי טוב ואפילו באופן מושלם, לדעת מי גבר החלומות שלך ולקחת בחשבון מה שאמרתי - או מה שאת, חושבת לעצמך.

בשביל ילדים...

חלק רק מתחתנים במסמכים בלי החגיגה כי זה פשוט הרבה יותר נוח כשחיים ביחד להיות נשואים בעניינים רשמיים ומסמכים.
למשל מיסים וכאלה.
החגיגה זה כי זה דבר מאושר והמון חולמים על זה מגיל קטן. זה יום מאושר שהכלה מרגישה נסיכה ליום אחד, זה כיף.

כדי להקים משפחה?