בחיים לא הרגשתי כל כך רע, תיכנסו אם אכפת לכם

היי (:
מאוד ממליצה לשתף את ההורים שלך ואולי גם לפנות לייעוץ פסיכולוגי במידת הצורך.

שואל השאלה:
אני כבר בטיפול פסיכולוגי אבל אני לא יכולה לעשות כלום היום

הי אהןבה אני באמת חושבת שאת צריכה לדבר עם ההורים שלך. זה לא משהו שאחד מאיתנו יכול לעזור לך בו לדעתי. בכללי אני תמיד פה אם תרצי לדבר:))

שואל השאלה:
אוף שמעו אני כבר סיפרתי לאמא שלי והיא עוזרת לי בכך שהיא מדברת עם המורה שלי ומנסה לדחות לי את המתכונת שאמורה להיות היום, אבל גם היא לא מצליחה לעזור לי בקטע הנפשי ואני כבר אבודה לגמרי

יוו אני ככ מבינה אותך,גם אני הייתי בול במצב שלך עד לפני שנה,אני יודעת שזה נשמע קלישאתי אבל זאת רק תקופה,וגם היא תעבור,אם את לא בטיפול אני באמת ממליתה לך ללכת ולנסות,דברים שעזרו לי ואולי גם לך: לצאת עם חברים,פחות להתסגר בחדר למרות שזה קשה,אני מאמינה בך ואת תעברי את זה❤

תשמעי just hold on - presence זה מוקדש לך ממני:)

את יודעת ממה הלחץ נובע? מהמתכונת עצמה או ממשהו קצת יותר עמוק מזה?
בכל מקרה את לא הולכת לעשות היום את המתכונת אז תני לזה להקל עלייך טיפה
מקווה בשבילך שיסכימו לדחות לך אותה לתאריך אחר❤

קודם כל לנסות לחשוב על עצמך בפרופורציה! אני בטוחה שאין לך סיבה ממשית לשנוא את עצמך! לא רצחת אף אחד (אני מקווה חח) ולא עשית פשע מטורף.

כן רגשות קשים הם חלק מהחיים ובמקרים שזה משבר נפשי מעולה וטוב שהולכים מטפלים בזה עם פסיכולוג. אגב נשמע שהוא לא ככ עוזר.. אז אולי תשקלי להחליף למישהו אחר..

החיים שלנו הם עליות וירידות. כמו שאת עכשיו בנפילה וירידה, עוד מעט תגיע עלייה. מאיפה שאת עכשיו אפשר רק לעלות.

אני בטוחה שיש לך הרבה מה לאהוב בעצמך אם רק תתבונני. שבי עם עצמך וחפשי מהן התכונות/ יכולות או אפילו התנהגויות שאת אוהבת בעצמך. קבעי לך יעדים איך להשתפר, אילו תחביבים את רוצה לפתח. איזה מין אדם את רוצה להיות...

כשאדם נמצא במרה שחורה ועצבות הוא רואה במאוד מצומצם ולא רואה דרך לצאת. ר נחמן מזהיר מזה ואומר שצריך להתגבר בשמחה. הכוונה היא להכריח את עצמנו לשמוח, גם אם כלפי חוץ. לרקוד, לחייך לעצמנו, לומר לעצמנו שאנחנו שמחים, לתת לזה להשפיע מהחוץ אל הפנים. וכמובן, לעבוד על השמחה שלנו, היא לא תמיד טבעית וזה בסדר. זה בסדר להרגיש ככה לפעמים.

להקיא לא יפתור את הלחץ. נסי למצוא דרכים פנימיות יותר ושורשיות. כמו לנסות לקחת פרופורציות, להבין שיש צרות גדולות יותר אצל אחרים וב"ה אין אצלך. נכון שזה לא תמיד עוזר, אבל נסי כל מיני דברים..

בנוסף, ממליצה לך להיכנס למוקד של 'חברים מקשיבים' באינטרנט. אנשים מדהימים שעונים למי שצריך עזרה..

וכשאת יושבת מדוכאת בחדר נסי להיות אסרטיבית עם עצמך. לומר לעצמך "קומי. עכשיו. צאי לריצה. תעשי משהו. כל דבר."

מחקרים פסיכולוגיים אומרים שזה עוזר לדבר לעצמנו בצורה כזו..

מקווה שעזרתי..

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם

תהיי חזקה, נסי למצוא משהו שיעזור לך להירגע ולשחרר מלחץ, דברי עם מישהו.

אהובה שלי אני לא מומחית אבל אם תרצי לדבר אני פה❤

גם אני אתמול בכיתי בערב עד הלילה כי לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ואת מרגישה שאת לא יודעת מה לעשות וזה מתסכל ואז יש לך מחשבות רעות שגורמות לך לדיכאון עמוק שגורם לך לבכות אבל כל זה יחלוף לאט לאט ופשוט תגידי לעצמך שהיום את עושה יום חופש בשביל עצמך ותעשי את כל הדברים שאת אוהבת כמו לשחק במחשב לשמוע שירים לאכול ממתקים. הזמן גם עובר מהר וזה מלחיץ אותנו כי אנחנו לא יודעים מה לעשות כדי שיעזור לנו בעתיד לפחות ככה אצלי אבל צריך להבין שהחיים ארוכים ואנחנו כולה ילדים עדיין אז אל דאגה.

יש לי את זה גם אני גם לא מסוגל ללכת לבית ספר אני תמיד בוכה בשירותים ויש לי הרגשה כזאת מעיקה בבטן אני מנסה ואת יכולה גם לחשוב על עצמך ולעשות דברים שירגיעו אותך לכי לים או שתלכי לאיזה מקום שקט כזה
אני גם מפסיד מלא חומר אבל את המצב הנפשי שלי בראש עם אני גם לא יודע מה לעשות

חברים, כל מי שפה.
בבקשה אל תישארו עם המצב הזה לבד. תשתפו מישהו, תוציאו את זה החוצה. ואם קשה בהתחלה לשתף אדם קרוב לכו למוקד חברים מקשיבים באינטרנט.
אני יודעת שזה נראה לפעמים שאין תקווה, אבל יש. באמת שיש. אל תוותרו על החיים שלכם שיכולים להיות עוצמתיים ומשמעותיים כל כך יותר... והזמן לתקן ולשנות הוא ממש עכשיו

מאמינה בכולכם ממש! יש לכם נשמות מדהימות שה' נטע בכם.

וחלילה שלא ישמע שזה ממקום מתנשא. גם לי הייתה תקופה כזו ומניסיון, האדם שבסוף יוציא אתכם מזה הוא עצמכם, הרצון שלכם.

וקנו את הספר "להיות בשמחה" של רן ובר, הוא מדהים ועזר לי המון

תדברי עם ההורים או עם מישהו שאת סומכת עליו