אממ פריקה. תשובות רציניות בבקשה...

יש איזה מישהו שהכרתי לא מזמן.
התחלתי לפתח אליו רגשות, ואז קרה משהו, וירדו לי כל הרגשות אליו.
אחר כך אמרתי לעצמי שאני אמשיך לדבר איתו אבל רק לכיף, לא בקטע של לצאת איתו. כי באמת שאני כבר לא מרגישה אליו כלום.
ואז דיברנו ודיברנו ודיברנו,
וחזרו לי לאט לאט כל הרגשות אליו.
זה כבר נורא בלבל אותי. לא ידעתי מה לעשות עם זה.
מסתבר שגם לו היו רגשות אליי, ואז קרתה סיטואציה שאני התוודיתי על כל הרגשות שלי אליו. והוא אמר לי שזה הדדי.
ואז המשכנו לדבר, ומפה זה כבר היה יותר בקטע רומנטי.
ולאט לאט נשאבתי לזה.
זה פשוט היה כל העולם שלי.
כל הזמן חיכיתי לדבר איתו, חיכיתי לשמוע ממנו, חיכיתי לספר לו, לשתף אותו, לצחוק איתו, לפלרטט איתו.
והוא נתן לי הרבה יחס. הוא גרם לי להרגיש טוב. כאילו אני שווה, כאילו אני מיוחדת, כאילו אני חשובה לו, ומעניינת אותו..
ופתאום הייתה פעם אחת ששלחתי לו הודעה והוא ענה אחרי יום או יותר.
ולא הבנתי מה קרה, לרוב אנחנו מדברים על הכל. והוא עונה תוך כמה שניות.
זה ממש שבר אותי. לא הייתי רגילה לזה. בכיתי הרבה. וכל היום לא עשיתי כלום. התנהגתי כמו שאנשים מתנהגים אחרי פרידה.
אחרי בערך 48 שעות הוא ענה לי, והמשכנו לדבר אבל הפעם יותר יבש..
ואז אחרי קצת זמן חזרנו לדבר כמו פעם, עם הרבה צחוקים, עם הרבה כיף, עם פלירטוטים, וחזר להיות מושלם בקיצור.
ואז הייתה פעם שהיינו תוך כדי שיחה, ושלחתי לו הודעה, הוא ראה אותה, ופשוט התנתק.
לא ענה, לא הגיב, לא דיבר.
עוד פעם זה שבר אותי בטירוף. לא רציתי לצאת מהבית, לא רציתי לחייך, שמעתי מוזקיה עצובה, ובכיתי כל היום.
ואז גם אחרי הרבה מאוד שעות הוא כותב לי, סליחה ושהוא היה עסוק...
הוא פשוט כל פעם שבר לי את הלב מחדש.
ותמיד אמרתי לעצמי, טוב הפעם את לא חוזרת אליו, את לא שווה אותו. אבל כל פעם שהוא שלח לי הודעה, לא יכולתי להתעלם או להמשיך לכעוס עליו.
גם מאז ומתמיד יש לי חרדת נטישה, ובעיות אמון באנשים. וזה פשוט כלכך שבר אותי,
כל פעם מחדש. אבל כבר הייתי מכורה אליו. לא יכולתי להפסיק לדבר איתו, כי הוא עשה לי טוב. אבל הוא גם עשה לי הרבה רע. והוא אפילו לא נראלי התכוון לזה.
ובאמת שהוא בן אדם טוב בסך הכל. הוא חכם, הוא נחמד, הוא מקסים, הוא יפה, הוא מצחיק, הוא מדהים פשוט.
כנראה שזאת סתם אני המטומטמת פה.
והרגשות שלי אליו היו עצומים.