פריקה- כבר לא יודעת מה אני מרגישה (TW על הרבה דברים)

אני מרגישה שכולם לא באמת שמים עלי, הכל מטומטם בעולם הזה, עכשיו אני אשכרה כותבת באנונימיות לזרים באתר שקיים ביקום העצום הזה ואין לדברים האלה משמעות כי הכל סתם, אין סיבה לכלום.

חשבתי לעצמי לפנות ליועצת כי זאת האופציה היחידה שלי, היא מדברת עם בנות אחרות ומוציאה אותך משיעורים כי יש לחץ מהמבחן שמתקרב בזמן שאני לא אכלתי יומיים, שאני עייפה ואני מרגישה שמפספסים אותי, אני מבינה שאני זאת שצריכה לפנות לעזרה ואנשים לא יכולים לנחש אבל אף אחד לא שואל מה קורה, לא מתעניין.

כבר אין לי דמעות לבכות, הגעתי למצב שאני מרגישה כל כך ריקנות, מרגיש שאני מסתובבת בעולם שבו אף אחד לא מכיר אותי.
אני כן חושבת שאני בן אדם טוב, חבל לי על עצמי:/

אז שתדעו שבין כולם מסתובבת איזה ילדה אחת שלא אכלה מספיק, שהיא אף פעם לא מספיק בשביל אחרים ובשביל עצמה, שעייפה תמיד, שאין לה כוח ומודבק לה חיוך מזוייף על הפנים, שהיא כל כך טובה בלזייף הכל שאפילו אתם לא תדעו, לא תגלו, שמרגישה שהכל זיוף, החיים, האנשים, הרגשות שלה. היא לא מקום ראשון של אף אחד, גם לא של עצמה.