20 תשובות
אבל זה נכון, בהכרחה זה יצא גרוע
אם את כל כך רוצה פשוט תכתבי... מה את רוצה מאיתנו
שואל השאלה:
אני שואלת איך להפסיק להיות עצלנית. איך להיות יותר ממושמעת..
פשוט תלכי למקום שאת כותבת בו
לי עוזרים זמני כתיבה קבועים ונוחים גם
שואל השאלה:
אוקיי אני באמת כנראה אקבע לעצמי זמני כתיבה
אני מרגישה ממש כמו כישלון
אל תרגישי ככה זה קורה גם לטובים ביותר
שואל השאלה:
אני מנסה לכתוב ואני נתקעת ויש לי רעיון ואני מפחדת שהוא יעלם לי.
אני לא יודעת אם אני כותבת בדרך הנכונה.
אני אוהבת לגלות פרטים תוך כדי הכתיבה.
תני לי לגלות לך משהו מתוק שגיליתי אחרי המון שנות כתיבה:
לכל אחד יש את הדרך שלו לכתוב ספר.
תמצאי את הדרך שלך לאט לאט
את אוהבת ככה תכתבי ככה
ותבחרי למי להקשיב באיזה עצות
תיהיי את בקצרה והסיפור יצא הכי טוב
שואל השאלה:
כן איבדתי בטחון מרוב עצות. הכתיבה כבר לא זורמת לי
אני הייתי בדיוק במצב שלך פעם ואז הבנתי את זה ועכשיו הרבה יותר כיף לי
שואל השאלה:
שמחה לשמוע. מה עזר לך?
תקראי אולי דברים שאת אוהבת ותנסי לגרות את הדמיון ואת המילים.
אולי זה יעזור, היום סוגשל ניסיתי את זה בבית הספר והתקדמתי בכמה שורות :)
אגב, תקחי איתך תמיד מחברת ועיפרון או עט כדי שתוכלי לכתוב בכל פעם כשיש לך קצת רצון.
אהה וגם תזכירי לעצמך כמה את רוצה את זה ובאיזשהו שלב זה יבוא מעצמו.
את פשוט צריכה לרצות את זה באמת
כמו שאוצרי אומרת:
כל אחד יכול לספר סיפור טוב. כל אחד.
שלא תבינו לא נכון. לא כל אחד יכול להיות סופר, או תסריטאי, או מחזאי. ממש לא. כדי להיות אחד מאלו צריך תכונות אופי מסויימות, אוזן לשפה ולדיאלוגים, רגישות גבוהה וכו' וכו'. לא כולם ניחנו בתכונות האלה, זה ברור. אבל בין היכולת לספר סיפור טוב לבין היכולת לעבוד באחד מן המקצועות האלה אין דבר וחצי דבר.
למעשה, יש המוני אנשים שיש להם את שלל הכישורים להיות תסריטאים נפלאים, סופרים בחסד עליון או מחזאים מזהירים, אבל הם תקועים. הם תקועים בשלל משברי כתיבה או מחסומים יצירתיים, בעיקר מפני שהם עושים את הטעות שרבים מאנשי הסיפור עושים. הם ניגשים לדף ריק, מבלי להבין מה הסיפור שהם מעוניינים לספר. הם מסתפקים במבנה כללי של עלילה, שאין בו כדי להחזיק יצירה שלמה. הם לא פורטים לפרטי פרטים את כלל ההשתלשלויות העלילתיות הצפויות בסיפור שלהם. ולכן, בשלב מסויים ובלתי נמנע, הם תקועים.
אבל כל אחד יכול לספר סיפור זה כבר אמרנו, לא? כל אחד. יש כאלה שההבנה לגבי המבנה הסיפורי מוטמעת בהם באופן אינטואיטיבי. הם יודעים איך לבנות סיפור בלי שאיש ילמד אותם. על פי רוב, זה נובע מכך שצרכו המוני יצירות עלילתיות בנעוריהם קראו המון ספרים, ראו המון סרטים וכו'. רוב האנשים אינם כאלה. ברוב בני האדם הקוד הסיפורי אינו צרוב באופן אינטואיטיבי, אבל זה לא אומר בהכרח שאנשים מן הסוג הראשון בהכרח יהיו סופרים או תסריטאים טובים יותר מן האנשים מהסוג השני. לפעמים הדבר היחיד שמפריד בין אנשים לבין ספר שיזכה לתשבוחות, סרט מרהיב או מחזה מעורר התפעמות הוא דבר אחד ואחד בלבד. ההבנה איך בונים עלילה.
מה שתבחרו לעשות עם הסיפור שלכם לאחר מכן רק אתם תחליטו, אבל מה שבטוח הוא שכשתהיה לכם התשתית הזו, כשיהיה לכם הבסיס הזה, כבר לעולם לא תשבו מול דף ריק, תביטו בסמן הכתיבה בעיניים כלות ותתהו "ומה עכשיו?". וזה המון. למעשה, בהרבה מאד מקרים, זה כל מה שמפריד בין כותב לבין יצירה מוגמרת.

וגם אני איבדתי ביטחון מרוב טיפים, אנחנו באותה סירה >:
שואל השאלה:
לא יודעת, יש משהו ממש מתנשא בטקסטים מהסוג הזה מאיפה לקחת את זה?
אני לא מסוגלת (תאמינו לי שניסיתי) לפרט לפרטי פרטים כל אירוע עליליתי שצפוי לקרות בסיפור. זה לא עובד אצלי.
ובגלל זה, אני מרגישה שאני "לא יכולה לכתוב."
אני לקחתי את זה מההצצה לספר שלה שאני מתלבטת לקנות.. אני לא יודעת אם כדאי לי, כי גם אני תקועה.. וכן גם לי זה מרגיש רכיבה על הגל של החולשה שלי לכתוב , אבל באמת יש בזה משהו משכנע..
שואל השאלה:
זה בטח ספר שמדבר על איך לבנות עלילה וכאלה; נכון?
כן. אני באותה בעיה חחח
קראתי יותר מדי טיפים ובסוף הלכתי לאיבוד בכתיבה שלי. מפחדת שזה שוב יקרה
שואל השאלה:
ויש שם כל מיני הוראות נכון?
פשוט תעשו את מה שאמרתי..
כל מיני הוראות, אבל הן נראות לי נדושות ואולי הוראות שאפשר למצוא במדריכי יוטיוב, ומצד שני, אני מתלבטת אם זאת רק התחושה שלי ובעצם יהיו דברים חדשים. לא יודעת.
איזה ספר זה??