יש לי יום עם מקצועות לא חשובים ולא בא לי ללכת לבית ספר, אבא שלי אמר לי כן ללכת זה בסדר לדעתכם שלא אלך?

לכי

שואל השאלה:
אוף אין לי כוחח

לא משנה אם בית הספר היום הוא גם שעה אחת בודדת, עדיין צריך ללכת, אין מה לעשות

אני גם כל פעם מתייסרת עם עצמי שלא בא לי ללכת ואני תמיד אומרת יש לי יום אם מקצועות לא חשובים אבל אני כל יום במיוחד עכשיו שעוד שנייה מסתיימת השנה מרימה את עצמי ללכת לבית ספר

שואל השאלה:
אבל ילדים לא באים כל הזמן ואני לא רוצה למה לי ללכת

שואל השאלה:
עזבו הוא הסכים לי להשאר

חוק חינוך חובה, זה לחיים שלך וכל פעם שהמורים רואים שאת מבריזה הם מאמינים לך פחות בקשר למה שאת מספרת ופחות באים לקראתך. מה זה משנה אם חלק מהילדים לא באים? זו בעיה שלהם וזה יפגע בהם אל תתני לזה לפגוע בך חזרה

שואל השאלה:
אבל המורים די מודעים למצב שלי אני לא אפרט כאן יותר מידי וגם לפעמים אני לא מגיעה מכל מיני סיבות נפשיות וזה

אל תפתחי הרגלים רעים לתיכון

שומעת אל תבואי אם את מרגישה שמיותר מיותר

^ אין בדרכ לילדים את השיקול דעת לבחור נכון מה חשוב ומה לא

"אבל המורים די מודעים למצב"

היום אלה המורים. אם תמשיכי ככה, ללא יכולת להחזיק סדר יום, בעתיד אלה יהיו יועצי נישואים (לפני הגירושין), ויועצי חיסכון (לפני פשיטת הרגל), ורופאים (לפני הטיפול בסוכרת), ועובדי הרווחה (לפני שיקחו ממך את הילד), ו...