מישהו שאתם לא מכירים אותו - האם תניחו (בתור ברירת מחדל) שהוא מאמין או אתאיסט?

אני אניח שהוא חילוני עם קצת קשר למסורת, כמו רוב הישראליים שאני מכירה

זה תלוי איפה אני

אני לא אחשוב על זה עד שלא יגיד

כנראה, אם אין לו שום סימן דתי, שאתאיסט. כי רוב האנשים שאני פוגשת בסביבה שלי הם כאלב

קודם כל, אני אף פעם לא הנחתי האם מישהו מאמין או לא, כי לא אכפת לי.
אם רואים עליו דברי דת (כיפה, תפילין, וכדומה), אז אבין שהוא מאמין, אם אראה שהוא יצא מבית כנסת, גם אבין שהוא מאמין.

אם אין לי שום מידע שיכול לעזור לי לדעת, אז לא יהיה לי שום דעה בנושא.

לרוב לפי מה שהוא לובש
אבל כן אצא מנקודת הנחה שהוא מאמין

תלוי מאיפה אני מכירה אותו

שואל השאלה:
דפנה..., עצוב לשמוע. אפשר לדעץ איפה את גרה? לא בשבילי, בשביל לדעת איפה את מוצאת בכל מקום אתאיסטים. הכוונה באותו מקום כל מי שאת מכירה...

סטטיסטית הוא יאמין כי רוב העולם עדיין מאמין.

כנראה שאני לא אניח שום דבר על האמונה שלו

יש נוהגים מסוימים שמראים שיש לבן אדם קשר למסורת וליהדות
אבל תמיד יש מקרים שהבן אדם אתאיסט ועושה דברים מתוך מסורת נקודה ולא מעבר

אם אני בסביבה דתית אניח שהוא מאמין עד שלא יגיד אחרת, אם בחילונית אז הפוך.

שואל השאלה:
אחד שהוא חילוני - מן הסתם הוא לא מבין שיש אלוקים?

האל הדתי? אניח שלא. אם הוא מאמין באמיתות התנ"ך והיהדות ולא מקיים את מצוותייהם אז הוא אידיוט, בלשון המעטה, ואינני רוצה להאמין שכל החילונים אידיוטים.

^קשה להאמין באמיתות היהדות והתנך והתורה ובד בבד להחליט שלא "מספיק נוח לך" ללכת לפייהם?

שואל השאלה:
^תַּפּוּחֵי זָהָב, ולא להאמין - זה לא אידיוטי?

אני יכול להגיד על עצמי, למרות שתמיד היה ברור לי מצד השכל שלעולם יש בורא (העולם לא נוצר סתם ככה), ושהיהדות - היא דת האמת (כי היא מקורית, והשאר - זה רק חיקוי וזיוף), אבל לא הייתה לי מודעות לחובה של שמירת המצוות, ומה ההשלכות של המצוות והעבירות. לא גדלתי במשפחה דתית - אז לא הייתי כל כך מבין בזה, אבל שמרתי את מה שכן ידעתי (מאכלות אסורות, חמץ בפסח, צום היום הכיפורים). אבל ברגע שהתחלתי לקרוא בתרוה - והבנתי כמה זה חמור לחלל שבת, והעונש על זה - הבנתי שמעכשיו אני מתחיל לשמור. לא הייתה לי מחשבה "מי אמר שהתורה אמת?".

אדם שמאמין ביהדות אך לא מקיים אותה מתוך נוחות הוא לא באמת מאמין ביהדות, הוא רק חושב שהוא מאמין בה. לו הוא היה קורא את התורה ומאמין באמיתותה ובכך שהיא ניתנה למשה מסיני - ללא כל ספק הוא נהיה דתי. רוב החילונים שאומרים שהם מאמינים שתורה משמיים לא מכירים את הכתוב בתורה ולא יודעים כלום ושום דבר על היהדות, זו אמונה באיך שהם חושבים שהיהדות נראית ולא ביהדות עצמה (שהראשונה אגב, עבודה זרה מוחלטת).

שואל השאלה:
גם אני לא הייתי יודע כל כך את הכתוב בתורה, ובכל האמנתי, כי משהו אחר היה ברור לי שהוא לא הגיוני. כאשר הרבחתי את דעתי בתורה - כן התחלתי לשמור שבת, ושנכנסתי למסגרת חדשה (צבא) אז החלטתי להיות דתי לגמרי (היו מלא חיילים דתי בפלוגה, ב"ה, והם עזרו לי הרבה, ב"ה), ועם הזמן (בצבא אני הכרתיי אזרח עובד צה"ל שעבדתי איתו ביחד שבן שלו אברך) שנכנסתי לישיבה (אחרי סיום השרות הצבאי) - החלטת יאחרי חצי שנה בישיבה שגם אני רוצה להיות חרדי.

בהתחלה אז אתה לא האמנת בתורה.. רק חשבת שאתה מאמין בה, בפועל האמנת בדבר אחר שקראת לו באותו השם.

שואל השאלה:
^ אם מלכץחילה לא האמנתי בתורה - אז למה שנדוע לי מגיע עושנ של סקילה למחלל שבת - כן האמנתי למשהו כתוב, אם זה ספר שלכתחילה לא הייתי מאמין בו?

בכל אופן, הדיום הוא על סתם חילוני ממוצע. אתה חשוב שמן הסתם הם לפחות לא חושבים שהם מאמינים בתורה (גם אם הם לא מכירים אותה)?

^^^^הבעיה היא שאדם מאמין המסתעף לשניים -לזה שמקיים ולזה שלא מקיים את התורה והוא
כולל בתוכו את היצר שמונע ממנו לקיים את התורה
אדם דתי נלחם ביצר
אדם חילוני -לא
היצר זה החוסר נוחות בקיום מצוות

אתה האמנת באמיתות ספר שנקרא 'תנ"ך', אך לא ידעת מה כתוב בו ולכן זו לא באמת אמונה. אפשר אף לומר שמדובר במקח טעות, קודם "קנית" את התנ"ך ורק לאחר מכן ראית מהו (חשוב לעמוד על ההבדל בין אמונה כזו ללא ידיעה ל'נעשה ונשמע", אמונה כזו יכלה להיות על כל ספר אחר, מנגד מצוות הן אך לדת), מרגע שנודע לך מה רשום בו וקיבלת את זה - אז התחלת להאמין בתנ"ך.

מניח ומקווה שכן.